2. המשחק של הקבוצה הערב חולק לו לשני חלקים. חלק אחד שכולנו נרצה לזכור, ונקווה שממנו תיבנה פה קבוצה חזקה, וחצי שני מיותר לחלוטין, כזה שהשאיר אותנו עם טעם של די, ולא עם טעם של עוד. מבחינת כדורגל נטו, אפשר לומר בפה מלא שיש לנו קבוצה טובה. זה משחק שני שמכבי מניעה כדור, משלבת משחק צירופים ברמה גבוהה, מגנה חכם וגם מגיעה להמון מצבים. אומנם, אחוז ניצול המצבים עוד לוקה בחסר, אך לא נתעלם מכך שהקבוצה עם ממוצע של 2.5 כיבושים למשחק. חמישה שערים בשני מחזורים, נתון מעודד. מנגד, לנמני יש עבודה לא פשוטה כדי למנוע את ירידת המתח ממנה סובלת הקבוצה לאחר כיבוש השער השני. 3. מי שעושה רושם מעולם לא סובל מירידות מתח, הוא גיז'רמו ישראלביץ', שמשחק שני ברציפות תפקד על תקן האנרג'ייזר של הקבוצה. הוא רץ יותר מכל שחקן אחר, עושה הגנה והתקפה באותה האיכות, נמצא בכל מקום במגרש ועושה רושם שידו בכל והכל בידו. היה קצת מאכזב שגיז'ה החמיץ בחצי השני את הצ'אנס לשלישי, פשוט כי מגיע לו, בטח אחרי הפיאסקו בשבוע שעבר. מעל הכל, הוא מסתמן כמנהיג של הקבוצה במרכז המגרש, וכאחד שלא חשב שיש בו את זה, אני אוכל היום כובע גדול. 4. תחיית המתים. היה פעם אתר אוהדים כזה, היום גם חזינו בעדות חיה מכיוונו של יוסי שבחון. קשה להסביר מאיפה צץ היום יוסי שבחון שראינו. הוא התחיל עם דריבל גדול כבר בהתחלה שגרם לי להישאר עם הפה פעור, המשיך בניידות לאורך כל דקות המשחק, וסיים עם שער ובישול. לצד אותו שער ובישול גם היו מספר מהלכים נהדרים של יוסי שלשם שינוי, רץ. לא ראינו היום את שבחון האנמי, העייף, הכבד והחלש. ראינו היום יוסי שבחון לוחם, מהיר, החלטי ובעיקר, טוב. רק אם אפשר יוסי, המשך ככה. כמו שאמרתי בסעיף הקודם, אין לי בעיה עם כובעים. 5. שחקן נוסף שבדומה לטומאסיץ' מהסעיף הראשון, פשוט משתפר משבוע לשבוע, הוא איליה יבוריאן. את הנתון של שלושה כיבושים בשני משחקים, אף אחד לא יכול לערער. איליה יבוריאן פה ואנחנו מקווים שגם ישאר. זה השחקן שמכבי הביאה מסכנין - הארמני החזק, עם יכולת הסיום הגבוהה לצד העבודה הנהדרת שהוא יודע לבצע כשהוא חותך לאגפים. השער שלו היום היה העתק של כל ההחמצות שלו בעונה שעברה, עם הכוכבית הקטנה והכל-כך משמעותית, הפעם זה גם נכנס. הוא לא הפציץ מעל השער והוא לא גלגל ברשלנות אל תוך ידיו של שוער מופתע. הוא פשוט לקח את הכדור, הסתובב, וכבש. כמה פשוט הכדורגל וכיבוש השערים כשיובריאן חד ומאופס. 6. אז אחד הדברים שבולט מכל הסעיפים הקודמים, הוא הצורך בהמשכיות. זה רק מחזור שני, ואמנם נראה כאילו הליגה פה כבר חודשיים [הרבה בגלל משחקי גביע הטוטו], ההמשכיות תהיה הדבר הקריטי לעונה הזו מבחינת מכבי. כן, שבחון היה יום נהדר, טומאסיץ' היה מעולה, יבוריאן כבש שוב וישראלביץ' הנהיג. השאלה היא איפה הם יהיו בעוד משחק, בעוד שבוע, בעוד חודש? אולי פה נכנס אלמנט החיזוק, אותו שלל ניסים בכר בשבוע שעבר. אני חולק על דעתו של ניסים, וכן חושב שמכבי צריכה חיזוק, ולו רק כדי שמה שקורה עכשיו, ימשך, גם כשהמוזכרים לעיל יחלשו. 7. מילה טובה מגיעה הערב גם לתמיר כחלון, שערך הופעת בכורה ב''אורווה''. המצרך החשוב היום בכדורגל העולמי הוא מהירות, דבר שלא יותר מידי צהובים מחזיקים בתוכם העונה. יש את גיז'רמו שהוא סילון אנושי, יש גם את מאיוקה ואבידור שיכולים להוסיף מהירות, אבל מעליהם נמצא תמיר כחלון. הקשר שרצה או לא רצה להצטרף למכבי, שם את הפגרה מאחוריו והוא פה ובענק. היה לו משחק מעולה היום, שבו הוא בעיקר הראה מה שחקן עם מהירות יודע לעשות לחלק הקדמי של הצהובים. הדבר שפגע בכל החגיגה סביב היכולת של תמיר היא העובדה שאת שני המצבים הנהדרים שהוא קיבל, הוא לא הצליח לכבוש. אולי על זה דיבר אבי נמני כשהתייחס ליכולת הסיומת שמדאיגה אותו. אם תמיר כחלון רוצה להשכיח לפחות עד דצמבר את מאור בוזגלו, הוא יהיה חייב לסיים מצבים דומים בעתיד עם הכדור ברשת. 8. ונסיים את הטור בקצת שיפוט. להפועל פתח תקווה הגיע פנדל די ברור בתחילת המשחק, שאין לדעת מה היה עולה בגורל המשחק אם היה ניתן לה. מנגד, למכבי נפסל שער שלא בצדק, וגם היא לא קיבלה פנדל. הדבר המציק יותר הוא לא רמת השיפוט הירודה, אלא הניחוח שיוצא מכל הסיפור. בכל ההחלטות, בהתנהלות, התחושה היא שעומד מולך אדם נחות, אולי קצת מסכן, שיודע מראש שהוא לא טוב, שהוא לא מתאים למעמד. השופטים בליגה שלנו רחוקים מלהיות סמכותיים, רחוקים מלהיות מאיימים, ובעיקר, רחוקים מלהיות טובים. ואף מילה על קוסטאס קפיטניס. |
מכבי ת''א-הפועל פ''ת:שבת 29.9.09 מחזור שני ליגת על\דעה
צוות המכבי קום אומר את דעתו לאתרי
פורסם גם במכבי קום\שמונה נקודות דעה
1. איגור טומאסיץ' הגיע למכבי תל אביב בקול תרועה רמה, אך גם צינית, מזלזלת והזויה. הקרואטי גמר את דרכו במועדון הצהוב טרם החלה, ורשם את אחת מעונות הבכורה היותר חלשות במחוזותינו. לא מעט השליכו את הסיבה ליכולת החלשה סביב העליהום כנגד הבלם. בסופו של דבר, איגור טומאסיץ' הפך להיות הבלם המוביל של הקבוצה ואת העונה הזאת הוא פותח פשוט נהדר. אולי זה טיב הקבוצות אותן פגשנו, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שאיגור פשוט השתפר. הוא נייד, הוא ראשון לכל כדור והוא בעיקר שקט. מעל הכל, הקרואטי השאיר את העונה האחרונה מאחוריו, ואם מישהו מחפש בלם זר לחיזוק, הוא לא צריך לבוא על חשבונו.
2. המשחק של הקבוצה הערב חולק לו לשני חלקים. חלק אחד שכולנו נרצה לזכור, ונקווה שממנו תיבנה פה קבוצה חזקה, וחצי שני מיותר לחלוטין, כזה שהשאיר אותנו עם טעם של די, ולא עם טעם של עוד. מבחינת כדורגל נטו, אפשר לומר בפה מלא שיש לנו קבוצה טובה. זה משחק שני שמכבי מניעה כדור, משלבת משחק צירופים ברמה גבוהה, מגנה חכם וגם מגיעה להמון מצבים. אומנם, אחוז ניצול המצבים עוד לוקה בחסר, אך לא נתעלם מכך שהקבוצה עם ממוצע של 2.5 כיבושים למשחק. חמישה שערים בשני מחזורים, נתון מעודד. מנגד, לנמני יש עבודה לא פשוטה כדי למנוע את ירידת המתח ממנה סובלת הקבוצה לאחר כיבוש השער השני.
3. מי שעושה רושם מעולם לא סובל מירידות מתח, הוא גיז'רמו ישראלביץ', שמשחק שני ברציפות תפקד על תקן האנרג'ייזר של הקבוצה. הוא רץ יותר מכל שחקן אחר, עושה הגנה והתקפה באותה האיכות, נמצא בכל מקום במגרש ועושה רושם שידו בכל והכל בידו. היה קצת מאכזב שגיז'ה החמיץ בחצי השני את הצ'אנס לשלישי, פשוט כי מגיע לו, בטח אחרי הפיאסקו בשבוע שעבר. מעל הכל, הוא מסתמן כמנהיג של הקבוצה במרכז המגרש, וכאחד שלא חשב שיש בו את זה, אני אוכל היום כובע גדול.
4. תחיית המתים. היה פעם אתר אוהדים כזה, היום גם חזינו בעדות חיה מכיוונו של יוסי שבחון. קשה להסביר מאיפה צץ היום יוסי שבחון שראינו. הוא התחיל עם דריבל גדול כבר בהתחלה שגרם לי להישאר עם הפה פעור, המשיך בניידות לאורך כל דקות המשחק, וסיים עם שער ובישול. לצד אותו שער ובישול גם היו מספר מהלכים נהדרים של יוסי שלשם שינוי, רץ. לא ראינו היום את שבחון האנמי, העייף, הכבד והחלש. ראינו היום יוסי שבחון לוחם, מהיר, החלטי ובעיקר, טוב. רק אם אפשר יוסי, המשך ככה. כמו שאמרתי בסעיף הקודם, אין לי בעיה עם כובעים.
5. שחקן נוסף שבדומה לטומאסיץ' מהסעיף הראשון, פשוט משתפר משבוע לשבוע, הוא איליה יבוריאן. את הנתון של שלושה כיבושים בשני משחקים, אף אחד לא יכול לערער. איליה יבוריאן פה ואנחנו מקווים שגם ישאר. זה השחקן שמכבי הביאה מסכנין - הארמני החזק, עם יכולת הסיום הגבוהה לצד העבודה הנהדרת שהוא יודע לבצע כשהוא חותך לאגפים. השער שלו היום היה העתק של כל ההחמצות שלו בעונה שעברה, עם הכוכבית הקטנה והכל-כך משמעותית, הפעם זה גם נכנס. הוא לא הפציץ מעל השער והוא לא גלגל ברשלנות אל תוך ידיו של שוער מופתע. הוא פשוט לקח את הכדור, הסתובב, וכבש. כמה פשוט הכדורגל וכיבוש השערים כשיובריאן חד ומאופס.
6. אז אחד הדברים שבולט מכל הסעיפים הקודמים, הוא הצורך בהמשכיות. זה רק מחזור שני, ואמנם נראה כאילו הליגה פה כבר חודשיים [הרבה בגלל משחקי גביע הטוטו], ההמשכיות תהיה הדבר הקריטי לעונה הזו מבחינת מכבי. כן, שבחון היה יום נהדר, טומאסיץ' היה מעולה, יבוריאן כבש שוב וישראלביץ' הנהיג. השאלה היא איפה הם יהיו בעוד משחק, בעוד שבוע, בעוד חודש? אולי פה נכנס אלמנט החיזוק, אותו שלל ניסים בכר בשבוע שעבר. אני חולק על דעתו של ניסים, וכן חושב שמכבי צריכה חיזוק, ולו רק כדי שמה שקורה עכשיו, ימשך, גם כשהמוזכרים לעיל יחלשו.
7. מילה טובה מגיעה הערב גם לתמיר כחלון, שערך הופעת בכורה ב''אורווה''. המצרך החשוב היום בכדורגל העולמי הוא מהירות, דבר שלא יותר מידי צהובים מחזיקים בתוכם העונה. יש את גיז'רמו שהוא סילון אנושי, יש גם את מאיוקה ואבידור שיכולים להוסיף מהירות, אבל מעליהם נמצא תמיר כחלון. הקשר שרצה או לא רצה להצטרף למכבי, שם את הפגרה מאחוריו והוא פה ובענק. היה לו משחק מעולה היום, שבו הוא בעיקר הראה מה שחקן עם מהירות יודע לעשות לחלק הקדמי של הצהובים. הדבר שפגע בכל החגיגה סביב היכולת של תמיר היא העובדה שאת שני המצבים הנהדרים שהוא קיבל, הוא לא הצליח לכבוש. אולי על זה דיבר אבי נמני כשהתייחס ליכולת הסיומת שמדאיגה אותו. אם תמיר כחלון רוצה להשכיח לפחות עד דצמבר את מאור בוזגלו, הוא יהיה חייב לסיים מצבים דומים בעתיד עם הכדור ברשת.
8. ונסיים את הטור בקצת שיפוט. להפועל פתח תקווה הגיע פנדל די ברור בתחילת המשחק, שאין לדעת מה היה עולה בגורל המשחק אם היה ניתן לה. מנגד, למכבי נפסל שער שלא בצדק, וגם היא לא קיבלה פנדל. הדבר המציק יותר הוא לא רמת השיפוט הירודה, אלא הניחוח שיוצא מכל הסיפור. בכל ההחלטות, בהתנהלות, התחושה היא שעומד מולך אדם נחות, אולי קצת מסכן, שיודע מראש שהוא לא טוב, שהוא לא מתאים למעמד. השופטים בליגה שלנו רחוקים מלהיות סמכותיים, רחוקים מלהיות מאיימים, ובעיקר, רחוקים מלהיות טובים. ואף מילה על קוסטאס קפיטניס.
דעה על מועמדותו של דוד רביבו למכבי ת''א\רז אמיר
רז אמיר מספר את דעתו על העניין:
גימיק [הגדרה מילונית] : פעלול, אמצעי פרסומת, טריק, תכסיס פרסומי, תחבולה.
עושה רושם שדוד רביבו הוא פשוט כל אלו למעלה. הוא פעלול שנועד להראות לנו שיש למכבי את הכוח להנחית שמות גדולים, גם בפגרה שהמוטו בה היה לקצץ. הוא אמצעי פרסומת\תכסיס פרסומי, כי בינינו, שיוכו המשפחתי מספיק כדי למכור הכל. והוא גם טריק\תחבולה שאמורה לשלוח את מי שלא רכש עד כה מנוי, לרכוש אחד שכזה.
דוד רביבו לא נחוץ למכבי תל אביב. קבוצה שמדברת קיץ שלם על בנייה, הצערה, חזרה לשפיות, פשוט לא יכולה לבצע החתמה כזו. מעבר לעובדה שהוא אדם חסר אופי, שלא מתנהל על פי רצונו אלא על פי מה שאח שלו או הפטרון שלו אומרים לו - אם יגיע למכבי תל אביב, ישחק על משבצת של שחקנים לא פחות מוכשרים ממנו. כאלו שלא מפסיקים לרנן באוזניהם כמה בונים עליהם. איך זה יראה שיביאו שחקן אחר וישלחו אותם לספסל לתקופה ארוכה?
אז לפניכם מוצגות חמשת הסיבות ל''למה אני לא רוצה את דוד רביבו במכבי''. תקוותי האישית היא שמישהו שם למעלה יקרא ויחליט לעמוד במילותיו.
1. הגיל, זה לא התרגיל. דוד רביבו אוטוטו בן 32. אז יגידו שבליגה שלנו זה עוד בסדר, אך מספיק החצי השני של עונת 9\2008 כדי להסביר לנו למה זה לא. מכבי תל אביב זו לא אשדוד, ומשחקן שמגיע למשבצת מרכזית שכזו, אי אפשר לצפות לחצי עונה אחת טובה. רביבו כבר עייף, ולא משנה כמה טוב יהיה בהתחלה, הסיום [בעונה שאם יבוא אליה תביא איתה מיידית ציפיות למשהו ענק], חייב להיות משהו בלתי רגיל. אם מכבי תביא את רביבו היא כבר לא תוכל להגיד שהיא לא רוצה אליפות. במפת הכדורגל האומללה שלנו, רביבו הוא היום השם הגדול ביותר שמכבי יכולה להנחית. וחצי עונה אחת טובה, פשוט לא יספיק. עדיף שהחצי השני יהיה החזק יותר, בשביל זה יש כבר שחקן בשם מאור בוזגלו שיחזור בדיוק לרגע הזה. וכדי לפתוח חזק את העונה [תסתכלו על לוח המשחקים שלנו], לא צריך את דוד רביבו.
2. העומס על העמדה שלו משמעותי. מאור בוזגלו, כאמור, יחזור לו אי שם בדצמבר. עד אז, על המשבצת של רביבו בקישור הקדמי יש כבר שלושה או ארבעה שחקנים שיוכלו לשחק שם ולתרום לא פחות. שבחון עליו, ככה אמרו, בונים. ישראלביץ', שבהגעת קשר אחורי זר יאבד את מקומו בקישור האחורי [כי הוא לא באמת קשר אחורי], ובל נשכח את תמיר כחלון, יובל אבידור, ציון צמח ודור מלול, שכל אחד מהם יפגע בדרך כזו או אחרת במידה ועוד שחקן קישור קדמי יכנס לו למכבי, בטח אחד בקליבר של רביבו.
3. שחקן של קבוצות קטנות, הכלל מעיד על הכלל. רביבו הוא לא מאור בוזגלו. בוזגלו הגיע למכבי בגיל צעיר והוא עשוי מחומר אחר. אבל ניסיון העבר של מכבי עם שחקנים מסוגו של רביבו, שמגיעים מקבוצה קטנה, פשוט לא מוצלח. אז תגידו שזו לא סיבה מספיק טובה, ושחייבים לתת לו ניסיון. הייתי מסכים אם זה היה קורה בעונה שעברה לפני שהגיע ישראלביץ', ועוד הייתה התלבטות עד כמה שבחון יוכל לתרום למאבק אליפות, והתמונה הגדולה גם הראתה את מקרייב. אבל כרגע זה לא המצב. רביבו הוא מסוג השחקנים שעשה קריירה בקבוצה קטנה, הצליח לתת בסופו של דבר רק שתי עונות טובות [בסיכום כולל מאוד], ועכשיו, שרגע הפרישה מתקרב לו, הוא מקבל את המועמדות לקריית-שלום. היינו שם, עשינו את זה, נכשלנו.
4. ג'קי בן זקן. שאו מבט אל יניב עזרן המסכן, כדי להבין למה לא. בפציעה של עזרן, יש הרבה בן זקן. הוא מכר למכבי חתול בשק. עזרן היה פצוע, אבל בן זקן הצליח לדחוף למכבי חלוץ פצוע במחיר מופקע. האם מכבי טעתה שלא בדקה פציעתו עד הסוף? כן. עזרן משלם היום על טעויות של אחרים. ומכבי משלמת על הטעויות של עצמה. אבל אם מישהו שם מחפש סיבות נוספות, אזי הניסיון של בן זקן לקחת ממכבי חצי מיליון שקלים על שחקן מושאל, מספיק. לעובדה זו, יש לציין, מתווספת הדרישה לקבלת ג'ונתן אסוס בחינם, עם הדרישה שמכבי תעמוד בעלות החוזה שלו , שהיא לבד הופכת את עסקת רביבו לעסקה של כמיליון שקלים. אז על מה ולמה? כדי שבן זקן ירקוד על הגב שלנו שוב פעם? האם 750 אלף הדולרים שמכבי משלמת עד היום, לא הספיקו?
5. גימיק = מנוי. כבר לא עובד עלינו. לא. אם דוד רביבו יגיע עכשיו מכבי לא תמכור 2,500 מנויים בשבוע. זה לא יקרה. הקהל של מכבי כבר הפך אדיש לגימיקים. אולי כי העונה האחרונה הייתה המסמר האחרון. האיטיות, לכאורה, בקצב מכירת המנויים הנוכחי, היא לא בגלל שום דבר חוץ מאותה עובדה שלרוב הקהל פשוט נמאס. אם הקבוצה תצליח, המנויים יהפכו למצרך המבוקש בשוק, אבל כרגע, לא מעט אוהדים מעדיפים לשמור לעצמם על הכיס, לפחות עד שיגלו להם שיש קבוצה באמת. אז האם המשוואה דוד רביבו = מנוי, עוד רצה במוחם של כאלו ואחרים, הגיע הזמן שימחקו אותה. לעומת זאת, אם מכבי תחתים בלם ברמה גבוהה, קשר אחורי זר טוב וחלוץ מטרה נוסף שיוכל לספק לקבוצה שערים העונה, המנויים ימכרו, האוהדים ישמחו ובעיקר יהיה אפשר, לשם שינוי, לעמוד בהצהרות של פתיחת העונה. דיברתם על שפיות, על ניהול נכון, על דרך אחרת הגיע הזמן לקיים הבטחות, מכבי.
הטור מביע את דעתו האישית של הכותב, ואינו משקף בהכרח את דעת האתר.
מה ההבדל בין קלינגר השחקן למאמן\דעה
חן קופרוסר מביע את דעתו:הראיון פורסם גם במכבי קום
ניר קלינגר היה שחקן גדול, למרות שלא היה מבריק במיוחד על הדשא, הוא תמיד היה בר המזל להיות במקום הנכון ובזמן הנכון. הוא היה ווינר ומנהיג. קלינגר היה שותף מלא, לא פחות מנמני למשל, להישגים הנפלאים של הקבוצה בין השנים 92 ו-96, הישגים שהגיעו לאחר שנים ארוכות של אפרוריות איומה. הוא שיחק בקבוצה לוחצת, שולטת, מוחצת וכובשת ברוב הגדול של שנותיו כשחקן במועדון. והיחס מהקהל? בעוד שאבי נמני היה רק ''א-בי נמני [טו טו טו טו טו]'', הקפטן הצהוב דאז כבר זכה לקריאות הקצובות והיוקרתיות ''נשמה! נשמה! נשמה!'', וזה אכן הגיע לו. השחקן שכבר שכח מהיכן הגיע [מכבי חיפה] התחבר לקהל בצורה מדהימה, ואפשר למצוא תמונה שלו תחת הערך 'שחקן נשמה' במילון.
מה משותף לאותו קלינגר של אז לזה של היום על הקווים? כנראה שרק העובדה שהוא לא מבריק במיוחד ו... המון מזל. המאמן הצעיר, רק בן 39, הצליח כבר לעשות הכל כמאמן: להלהיב, לעצבן, להתפשר, להתעקש, להצליח, להיכשל, להיות אמיץ, להיות פחדן, לנצח את איאקס ולהפסיד להפועל חיפה. רק 3 שנים כמאמן במכבי, ונראה כאילו ניר פרש לפני 20 שנה ומאמן מאז.
הבעיה היא שעדיין לא ממש הבנו מי הוא באמת קלינגר המאמן. אפשר ליחס זאת למספר דברים, העיקרי שבהם הוא הריחוק הנוראי שלו מהאוהדים מרגע שהפך למאמן.
משהו בניר שאני הכרתי, שחקן הנשמה שנוגח את ה-1:0 בדקה ה-81 בהרצליה מול מכבי המקומית ורץ לטפס על הגדרות ולחגוג עם הקהל, השתנה לחלוטין. ברור שהיום הוא מאמן, והוא צריך להתנהג בקלאסה מסוימת, אך עם זאת נראה כאילו הוא ממש סולד מהקהל הצהוב. מרוחק וקריר, נכנס המאמן הצעיר למן דמות תוקפן שלא מדבר עם אף אחד ולא מוכן לשמוע מכלום. כאשר שואלת אותו המראיינת בטלוויזיה שאלה לגיטימית כגון ''למה לא שיחקת עם שני חלוצים באמצע גם, כאשר הכנסת שחקן נוסף שבתפקידו המקורי הוא חלוץ?'' הוא בוחר להשיב משהו בסגנון ''אם היית מבינה משהו בכדורגל, הייתי עונה לך''. את אותו הפסד בטדי, אגב, אותה אשת קווים היתה מנהלת יותר טוב ממנו. כשיורדים על צורת המשחק של מכבי במשחקי הליגה ב'שישי חי ובועט', קלינגר מתקשר לאולפן ומצטדק ''אף אחד מכם מעולם לא היה שחקן כדורגל, כך שעדיף שלא תדברו בכלל'' הוא גוער באנשי האולפן. האיש פשוט לא מסוגל לשמוע מילת ביקורת מאף גורם ומתנהג כאילו הוא המציא את הכדורגל. על התצוגות המחפירות שנראו בבלומפילד בשנתיים האחרונות לא אכביר במילים... שניר לא יתעצבן.
אז הנה בכל זאת כמה מילים של ביקורת לקורא ניר קלינגר: בזמן שהבאת מרצה לווינריות, היית צריך לעבוד עם אלי ביטון על הגבהות וללמד את ראובן עובד לרדת לגליץ'. אני לא יודע עד כמה אני מחדש לך, ניר, אבל שחקני כדורגל מאבדים מהר מאוד את הריכוז בזמן הרצאות. בזמן שיהודה שנער הטיף על תורת הווינריות, ראובן עובד דמיין את החטיף שיזלול אחרי האימון, תמיר כהן שקל איך לסדר את הג'ל בערב, קובי מוסא חשב היכן לשחק סנוקר עם ברונו הייס בלילה, לירן שטראובר היה עם הראש בכנסת, ברוך דגו חשב על הפאדיחה הבאה שאחד האבות יעשה לו, ופרוחננקובס ביקש לצאת לשירותים, כיוון לא הבין כלום. עבודה מעשית עם אלי ביטון [שבטוח לא הקשיב לשנער] באותו זמן על הרמת הכדור מהאגף, עד שהוא יצליח לעשות זאת כראוי, היתה מרימה את השחקן לגבהים מדהימים. אם רק היית מסביר לראובן עובד את המושג ''לאכול דשא'' [ומי כמו קלינגר יכול ללמד אותו], במקום לאכול דברים עתירי שומן, הוא כבר היה בנבחרת הבוגרת. וכך, שני שחקנים שגדלו במועדון הוכיחו שהם שייכים לרמות הגבוהות ביותר, עוד כאשר ניר אחר [לוין] ניהל את הצד המקצועי, ועזרו לך מאוד לזכות באליפות, בדרך החוצה מהמועדון [אחד כבר בחוץ] וכנראה שלעולם לא יחזרו אליו כשחקנים מובילים. אני מזכיר לך, ניר, שמי שאמר על ראובן עובד ''השחקן הכישרוני ביותר שאימנתי בחיי'' זה אתה!
|