חודש אדר ב' תש"ס מכללת אמי"ת, תל-אביב
מושגים לחודש אדר ב' - תש"ס
הרב יוסף אנטמן - רב ביה"ס

1. ארבע פרשיות - חכמים תקנו להם לישראל לקרוא בתורה בארבע שבתות
שלפני פסח, תוספת לפרשיות השבוע. קריאה זו נקראת "ארבע פרשיות".
הפרשיות הן: פרשת שקלים, פרשת זכור, פרשת פרה ופרשת החודש. בכל
אחת מהשבתות שיש בהן את הקריאה המיוחדת, מוציאים באותה שבת שני
ספרי תורה מארון הקודש, בספר הראשון קוראים את פרשת השבוע הרגילה,
ומעלים לתורה שישה קרואים. אחר כך גוללים את הספר הראשון ופותחים
את הספר השני, ובו קוראים את הפרשה המיוחדת, אחת מארבע הפרשיות
הנ"ל.

2. פרשת שקלים - פרשה זו נקראת לזכר מצוות "מחצית השקל", שחייב כל
אדם לתת לבית המקדש, שממנו קנו את הכבשים ושאר הדברים הנחוצים
לקורבנות הציבור שבבית המקדש. מידי שנה אספו את תרומת חצי השקל
מכל אדם מישראל, וממנו קנו את הקורבנות. אבל מתחילת חודש ניסן, היו
חייבים לקנות את הקורבנות, מכסף התרומות החדש שנאסף לשנה זו.
ומכיוון שכך, שמתחילת ניסן צריך לקחת מהכסף החדש, החליטו שחודש
קודם לכן, היינו בר"ח אדר הסמוך לניסן, יכריזו ברבים, שצריך להביא
את מחצית השקל. ולכן קוראים בציבור את פרשת שקלים.

3. מלחמת עמלק - בשני מקומות בתורה מוזכרת מלחמת עמלק וישראל.
פעם אחת בעת התרחשות המלחמה, מיד לאחר יציאת מצרים. התורה
בסוף פרשת "בשלח" מספרת כי עמלק, שהיה עם ללא טריטוריה ידועה
ומסודרת, התנכל לעם ישראל הצעיר שאך עתה יצא ממצרים, וניסה
"לחסל" אותו בראשית הליכתו במדבר. המלחמה הוכרעה לטובת ישראל,
בעזרת יהושע בן-נון, ובעזרת ידיו של משה שהורמו למעלה בתמיכתם
של אהרון הכהן וחור בנו של כלב בן יפונה ומרים אחות מרים.

4. מחיית עמלק - בעקבות המלחמה שנזכרה בסעיף הקודם, נקבעה על ידי
ה' קביעה לדורות עולם, האומרת כי עמלק כעם מבטא את כל הרע והמכוער
בעולם וכלשון רש"י " ה' חפץ למחותו מן העולם. וכן נאמר בפסוק: "כי מחה
אמחה את זכר עמלק מתחת השמים".וכן בהמשך נאמר פסוק המגדיר את
המלחמה בעמלק כ"מלחמה לה' (!) בעמלק מדור דור".

5. וכי ידיו של משה נוצחות מלחמה - בעקבות הנצחון על עמלק, התעוררה
שאלה אמונית מעניינת. הרי על פי מה שסופר, המלחמה הוכרעה על ידי כך
שאהרון וחור תמכו בידיו של משה, וכתוב ש"כאשר ירים משה ידיו וגבר
ישראל, וכאשר יניח ידו וגבר עמלק". אם כך שי לשאול, האם ידיו של משה
הפרושות כלפי השמים, הן הן שגרמו לניצחון המלחמה? או בלשון המשנה
(מסכת ראש השנה): "וכי ידיו של משה נוצחות מלחמה?". הרי זה יהיה מוזר
ולא תואם לאמונה שלנו הקובעת שהאדם צריך לעשות מעשים טובים
ולהתפלל כדי להצליח, אם כן מה מקומם של ידיו של משה המורמות למעלה,
בעניין זה? (תשובה - בסימן הבא!)

6. ויהיו ידיו אמונה - חז"ל, השואלים את השאלה שבסימן הקודם, עונים
ואומרים, כי התורה מציינת את עקרון האמונה, שהיה בבסיס ההצלחה של
ישראל במלחמת עמלק, ובזמן שמשה הרים את ידיו לשמים וכל ישראל
היו מסתכלים כלפי מעלה, ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמים, אז היו
מנצחים. מכאן יש לנו ללמוד לקח לדורות, שבכל מאמץ שהאדם עושה וכל
שכן, בזמן מלחמה, יש לנקוט בשני האמצעים להצלחה. הדבר הראשון,
לצאת ולעשות את מה שבדרך הטבע עושים, ובמלחמה כמו במלחמה.
והדבר השני הוא עניין האמונה והתפילה.

7. פרשת זכור - המקום השני בתורה שנזכרת מלחמת עמלק הוא בסוף ספר
דברים סוף פרשת "כי תצא". שם נאמרת המצווה של התורה, אחת מתרי"ג
המצוות והיא מצוות זכירת מחיית עמלק. מצווה זו מתחלקת לשני חלקים.
האחד הוא החלק של הזכירה. חייב כל אחד מישראל, פעם בשנה, לזכור
את מצוות מחיית עמלק על ידי שמיעת הפרשה מתוך ספר תורה כשר
בקריאה בציבור. והחלק השני הוא החלק היותר מסובך והוא החלק של
נמצווה המורה לנו למחות באופן מעשי את עמלק. ואולם יש להדגיש כי
את חלק הזכרון, אנחנו מקיימים כיום, אבל את מצוות המחייה עצמו, אין
לנו אפשרות לקיים כיום, וקודם כל בגלל הסיבה הפשוטה, שאנחנו לא
יודעים בכלל מי הוא העם העמלקי.

8. שבת זכור - ידוע לכולנו סיפור המגילה, בה "מככב" המן האגגי צורר
היהודים. המסורת יודעת לומר כי המן היה מזרעו של עמלק ששרד את
מלחמת שאול המלך בעמלקים. מלך העמלקים באותה מלחמה היה אגג,
ולכן המן נקרא "המן האגגי". על פי הכלל שיש להקדים זכירה לעשייה,
קבעו חכמי ישראל, לקרוא את פרשת עמלק בשבת שלפני פורים, שכאמור,
יש קשר בין עמלק להמן ולפורים. יש אומרים שקריאת פרשת זכור, היא
מהתורה, ברור שזכירת מחיית עמלק היא מצוות עשה של תורה, ורק לגבי
חובת הקריאה בספר תורה, על זה יש שתי דעות האם זו חובה מהתורה או
רק מדרבנן. ועכ"פ יש להקפיד לשמוע הקריאה בבית הכנסת מתוך ספר
תורה. גם בנות צריכות להקפיד על הלכה זו.

9. פרשת פרה - הקמת המשכן במדבר היתה בראש חודש ניסן. כדי לבוא
למשכן או למקדש חייב האדם להטהר. עיקר הטהרה בישראל הוא על ידי
טבילה במקווה טהרה, גם גברים וגם נשים. ואולם מי שהיה טמא מת,
חייב לעבור תהליך טהרה יותר מסובך, שעיקרו, הזיית מים חיים עם אפר
של פרה אדומה שנשרפה. ומכיוון שכך, ומהרה יבנה המקדש ותתחדשנה
הלכות הטהרה בישראל, קבעו שבשבת של שתי שבתות לפני ראש חודש
ניסן, יקראו בתורה בציבור את הפרשה בתורה שמלמדת אותנו את הלכות
פרה אדומה, הרי היא פרשת חוקת שבספר במדבר. השבת הזו שקוראים
בה את פרשת פרה אדומה, נקראת "שבת פרשת פרה".

10. פרשת החודש - השבת הרביעית והאחרונה בסדרת השבתות
המיוחדות האלה, היא שבת פרשת החודש. התורה מצווה עלינו לשמור את
הלוח העברי כך שתמיד פסח יצא באביב, ולצורך זה אנחנו אפילו מעברים
את השנה ומוסיפים חודש (אדר שני!). והנה קבעו חז"ל שהשבת שלפני ראש
חודש ניסן, תוקדש לקריאת הפרשה בתורה שמדברת על חודש ניסן ומצוותיו,
הלא היא פרשת בא שבספר שמות, המתחילה במילים "החודש הזה לכם
ראש חודשים". יש לציין ולהדגיש כי בכל ארבע הפרשיות, קוראים קודם
את פרשת השבוע, ורק האחרון המפטיר, קורא בספר השני, את הפרשה
המיוחדת לאותה שבת מתוך הארבע הנזכרות.

11. ז' אדר - על משה רבנו אנחנו יודעים על פי המסורת שה' מילא ימיו
ושנותיו, והוא נולד ונפטר באותו תאריך. התאריך הוא ז' באדר. אחד
הדברים המיוחדים במותו של משה היה שה' בעצמו קבר אותו, לא נודע
מקום קבורתו לעולם. וזכר הדבר הזה, נקבע כי היום הזה יהיה יום שנתי
של כל החברות קדישא בעולם היהודי, אלה שעוסקים בחסד של אמת
ומתעסקים הקבורת המתים ובבתי הקברות, וביום הזה ראשי החברא
קדישא, עורכים את חשבונם השנתי, ויש מהם שנוהגים לצום ביום זה.
דבר נוסף חשוב ליום זה הוא, שכמו שאנו לא יודעים את מקום קבורתו
של משה רבנו, כך מציינים ביום זה את כל חללי מערכות ישראל שנפלו
ואין יודעים את מקום קבורתם. בכל בית קברות יש מקום שמיוחד לחללים
שלא נודע מקום קבורתם, ובז' אדר עורכים שם טקס אזכרה לכבודם.

12. תענית אסתר - לאחר שכבר התהפך הגלגל, ומרדכי ואסתר קיבלו
את רשותו של המלך "להיקהל ולעמוד על נפשם", חכמי אותו דור ידעו כי
לפני כל קרב צריך לחזור בתשובה ולהתפלל לה' שיצליחו. ומכיוון
שהגזירה של "להשמיד ולהרוג" הייתה מתוכננת ליום י"ד באדר, הם
קבעו יום קודם לכן, יום צום ותענית ציבור. תענית זו קיבלה את השם
"תענית אסתר" כי היא הייתה מאוד מרכזית בכל האירוע הזה. יום
התענית הוא אפוא יום לפני פורים, הלא הוא יום י"ג באדר. יש לשים לב,
שזו ענית שונה מהתענית שקבעה אסתר באותם ימים, לעם ישראל אז,
ביום עומדה לפני אחשוורוש, כמסופר במגילה, שלזכר צום זה לא
נקבע מנהג לדורות.

13. שושן פורים - במגילה מסופר, שהיהודים נלחמו ונצחו את כל
שונאיהם, ביום י"ד באדר. ולכן בכל העולם חוגגים את פורים ביום זה.
אבל, מסופר במגילה, שאנשי שושן הבירה שהיו הכי קרובים לסכנה,
בקשו שינתן להם עוד יום, להינקם ממבקשי נפשם. והם קבלו רשות
להלחם באויבים גם ביום ט"ו באדר. לזכר דבר מיוחד זה של אנשי שושן
הבירה, נקבע לדורות כי כל מקום שיש לו חומה, מימות יהושע בן-נון,
יחגוג את פורים לא ביום י"ד אדר כמו כולם, אלא דווקא ביום שאחרי כולם,
הוא יום ט"ו באדר. יום זה נקרא "שושן פורים".

14. מוקפים חומה מימות יהושע - כפי שנכתב בסימן הקודם, נקבע יום
פורים מיוחד ליהודי שושן. והיה מקום לתת כבוד ואיזכור לשושן הבירה ולומר
שכל עיר המוקפת חומה מימות שושן הבירה גם היא תקרא את המגילה
ביום ט"ו באדר. אלא, שחז"ל רצו במצווה זו להעלות את חשיבותה ואת
קרנה של ארץ ישראל, שהייתה חריבה באתם ימים (ימי גלות בית ראשון),
וכדי שלא ישכחו את חביבותה של ארץ ישראל, קבעו את ימי שושן פורים
לפי הערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בזמן שכבש את הארץ לאחר
ההליכה במדבר.

15. נשים חייבות בקריאת המגילה - אמנם כלל ידוע הוא בידינו, שכל מצווה
שהזמן גרמא, אישה פטורה מלקיימה. ולכאורה, מצוות הפורים הן מצוות
שהזמן גרמן, ואם כן היה מקום לומר שהאישה תהיה פטורה מלקיימן. אבל,
האמת היא כי פורים ומצוותיו, שונה הוא, באשר, גם הנשים היו בכלל
הגזירה של המן, להשמיד להרוג ולאבד..טף ונשים וכו'. לכן מכיוון שכך
וההצלה היתה כמובן גם לנשים, חייבות הנשים בכל מצוות הפורים. נימוק
נוסף בפרשנים על הנשים בפורים, קובע כי לא רק שהנשים ג"כ ניצלו
באותו נס, אלא אדרבה הנס הרי התחולל על ידי אסתר המלכה, וברור
שהנשים מזדהות עימה ומקימות את כל המצוות של פורים.

16. ברכות המגילה - קוראים את המגילה בציבור וממגילה הכתובה על קלף
כהלכתה. לפני הקריאה מברך הקורא שלוש ברכות. 1) על מקרא מגילה, שזו
המצווה הראשונה לפורים. 2) שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
זו ברכה זהה לברכה שמברכים על נרות החנוכה, והיא מציינת את הניסים
שעושה ה' עם עמו עם ישראל.. 3) שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה -
ברכת הזמן. בברכה זו יש לכוון על כל מצוות היום, כולל מגילה, משלוח
מנות מתנות לאביונים והסעודה אף על פי שהחזן אומר את הברכות,
צריכים כולם לשמוע אותן ולכוון להן ולתוכנן ולענות אמן בסוף כל ברכה.
דבר זה אמור כמובן גם לבנות!!

17. על הניסים - בכל התפילות מוסיפים אמירת "על הניסים", שהוא קטע
שמפרט את ניסי החג. גם זה דומה למה שאנו אומרים בחנוכה, אבל כמובן
עם התוכן המיוחד לפורים. התוספת תהיה בברכת ההודאה לה' גם בברכת
המזון וגם בעמידה. בעמידה אחרי אמירת "מודים אנחנו לך".. ובמזון אחרי
אמירת "נודה לך ה' אלוקינו" ומי ששכח ולא אמר על הניסים. עם כבר אמר
את הברכה, לא חוזר וכן אם סיים, לא חוזר. הסיבה לכך שזה חג מדרבנן,
והם לא חייבו לחזור אם שכחו. וכמובן, כדאי לשים לב, ולא לשכוח.

18. משלוח מנות ומתנות לאביונים - שתי מצוות חביבות של הפורים,
הבאות להגביר את האחווה והידידות בתוך עם ישראל. משלוח מנות איש
לרעהו, שייך כמובן גם לבנות והוא מתקיים כהלכתו על ידי ששולחים שתי
מנות, היינו שני דברים הראויים לאכילה (ולא תפחי אדמה לא מבושלים -
למשל) לאדם אחד. זה כמובן המינימום, ואפשר להוסיף, וכדאי לא להגזים,
שכל המרבה - יתכן שגורע מרצינות העניין.

19. מתנות לאביונים - גם זו מצוות חביבה של בין אדם לחברו, שבה עם
ישראל מבטא את דאגתו של האחד לחברו והעשיר לעני, והערבות ההדדית
בעם ישראל, באה לכלל חיזוק וליבון. קיום המצווה, כפי שכתוב, "מתנות
לאביונים" - היינו שתי מתנות (מיעוט רבים - שתיים) לשני אביונים, כי גם
פה כתוב לשון רבים "אביונים". כל הפוסקים כותבים, שבעצם מצווה זו
היא היותר חשובה בפורים, ואם רוצים להרבות, הרי שכדאי להרבות
במצווה זו דווקא. מותר לתת צ'קים או העברות בבנק, ובלבד שיהיה
לעני את האפשרות להשתמש בכסף או בערכו ביום הפורים.

20. עד דלא ידע - יש בפורים מצוות סעודה, שעיקר קיומה הוא ביום
הפורים ולא בלילה. בתוך כך יש מצווה נוספת, שאמנם לא נקבעה כמצווה
מחייבת את כולם, אבל היא מצווה טובה למי שיכול ולמי שמתאים לה. הלא
היא מצוות שתיית יין - זכר למשתאות שעשתה אסתר למלך עם המן, ומהם
צמחה הישועה. השתייה תהיה כלשון חכמים "עד דלא ידע" - היינו עד
שמרוב יין מתבלבלת דעתו של השותה והוא מתחיל להיות "שוטה". חכמי
הסוד והקבלה אמרו על זה כי "נכנס יין יצא סוד", היינו מתגלה הצד
הפנימי המאמין של היהודי. ויהי רצון שנזכה!

פורים שמח לכולם!


שם התלמידה:____________________ כתה:_________

מבחן על המושגים של חודש אדר א' תש"ס
1. בכמה זמן מקיף הירח את כדור הארץ מידי חודש? (סמני את הקרוב ביותר)
1. 29 ימים ועוד חצי שעה
2. שלושים ימים ו 12 שעות
3. 29 ימים ו 12 שעות

2. כשיש ראש חודש יומיים, מה נכון ביחס ליום האחרון בחודש היוצא?
1. הוא נרשם ככ"ט בחודש
2. הוא נרשם כל' בחודש
3. הוא נחשב כא' בחודש החדש

3. מה נכון לומר ביחס לראש חודש שחל יומיים?
1. הירח מתחדש פעמיים (בים הראשון ובשני)
2. הירח מתחדש ביום הראשון של ר"ח
3. הירח מתחדש ביום השני של ר"ח

4. מה רואים העדים שמעידים על החודש?
1. את הבננה של סוף החודש היוצא
2. את הבננה של החודש הנכנס
3. את הירח במילואו (שהוא מלא-עגול)

5. למה מוסיפים עוד תפילת עמידה בראשי חודשים?
1. כי יש שני קורבנות תמיד בר"ח
2. כי זה דומה לשבת שאסור במלאכה
3. כי יש בו קורבן נוסף לכבוד ר"ח

6. מי יותר ארוך ממי?
1. שנת השמש מ 12 חודשי ירח
2. 12 חודשי ירח משנת השמש
3. 12 חודשי ירח מ 12 חודשי שמש

7. איזה חודש נחשב כחודש העיבור (התוספת) בשנה מעוברת?
1. אדר א'
2. אדר ב'
3. ניסן

8. מי שנולד באדר א' בשנה מעוברת מתי יעשה בר מצווה בשנה מעוברת?
1. באדר א'
2. באדר ב'
3. מדף המקורות אי אפשר לדעת

9. התפילה מתחילה בפסוקי "מה טובו" - מה מתאים?
1. ברכת משה לישראל
2. ברכת ה' לישראל
3. דברי בלעם על ישראל

10. למה מתאים הביטוי "בידו אפקיד רוחי" - הלקוח מ"אדון עולם" שאומרים בבוקר?
1. להשכמת הבוקר
2. להליכה לישון בלילה
3. לתחיית המתים

11.מהו התוכן של השיר "יגדל אלו-ה-ים חי", שאומרים בבוקר?
1. תחיית המתים
2. תורת ישראל
3. עקרי האמונה

12. למה רומזת המילה "נטילה" שבברכת נטילת ידיים?
1. למים שבספל
2. לניגוב הידיים
3. להגבהת הידיים

13. מהי הבעיה בביטוי "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" בברכת הנטילה?
1. כי ה' לא ממש ציווה
2. כי הידיים עדיין טמאות
3. כי לא מברכים על מצוות דרבנן

14. מה מתאים לומר על ברכת "אשר יצר"?
1. היא פותחת בברוך
2. היא מסיימת בברוך
3. היא פותחת ומסיימת בברוך

15. מתי הוא הזמן המתאים ביותר לאמירת תפילת "אלו-ה-י נשמה"?
1. אחרי הקימה בבוקר
2. אחרי היציאה מהשירותים
3. לפני ברכת התורה

16. איזה ביטוי מעורר את הפרשנים להסביר את המיוחד שבאיסור הדם?
1. הוא הנפש
2. רק חזק
3. בכל מושבותיכם

17. מה אסור בדם?
1. לאכול ולשתות
2. לבשל
3. להנות בכלל

18. מה נכון ביחס לדגים?
1. אסור לאכול דגים מתים לא מבושלים
2. מותר לאכול דגים מתים לא מבושלים
3. אסור לאכול דגים שלא נמלחו

19. מה פירוש הביטוי "מראית עין"?
1. שעושה דבר מותר שיחשבו שעושה אסור
2. שעושה אסור ויחשבו שעושה דבר מותר
3. שיחשבו שאוכל דגים עם דם

20. מה נכון ביחס לקשקשים של דג?
1. הם מתירים לאכול דם עופות
2. הם מתירים לאכול דם גדים
3. הם אוסרים לשים דם דגים בכלי