רעשים במטבח:
שלום, רציתי לשתף אותכם במשהו מפחיד שקרה לי לילה אחד... לילה אחד הייתי לבד בבית וסידרתי את המטבח טיפ טופ והלכתי לישון ...
ולפתע באמצע הלילה שמעתי רשרוש של מזלג מהמטבח.. כאילו מכינים אוכל... אז קמתי כי ידעתי שאין אף אחד, הלכתי למטבח וראיתי מזלג מלוכלך על השיש.. לא הבנתי מי לכלך את המזלג כי המטבח היה נקי והכלים היו שטופים... חשבתי שאולי אני עשיתי זאת ולא זכרתי אז שטפתי את המזלג וחזרתי לישון... אחרי כמה דקות שוב שמעתי רשרוש קמתי וראיתי סכין מלוכלכת ועכשיו באמת ידעתי שמשהו לא בסדר ועד היום אני לא יודע מה זה ומאז אני לא ישנה לבד.
אימא של חבר שלי:
לפני כמה חודשים הייתי בבית של חבר שלי , הייתי לבד חשוב לציין כי אמו של חבר שלי נפטרה לפני המון שנים ( הוא בן 27, היא נפטרה כשהיה בן שתיים), ובכן הייתי לבד בבית, יש לנו שתי כלבים בבית, אני ישבתי וראיתי טלוויזיה בסלון כשלפתע שתי הכלבים התמקדו בנקודה מסויימת בתקרת הסלון והחלו לנבוח ללא הרף כל מאמץ שלי לנסות להרגיע אותם נכשל, אחרי כמה דקות הכלבים הפסיקו לנבוח ואני שכחתי לגמרי מהסיפור הזה, נכנסתי לחדר השינה והלכתי לישון, פתאום באמצע הלילה התעוררתי בלי שום סיבה ושמעתי רעשים מהסלון כל הבית היה חשוך שמעתי כאילו מישהיא ( הרגשתי שזאת הייתה מישהי ולא מישהוא) מסדרת את הסלון,
קמתי מהמיטה ע"מ לבדוק מה פרוש הרעשים האלה ( חשבתי שזה החבר שלי שחזר) , וכשפתחתי את הדלת של חדר השינה ראיתי הבזק של אור והכלבים שלי שוב החלו בנביחות, חשבתי שדמיינתי מתוך שינה , הרגעתי את הכלבים ושוב נכנסתי למיטה כשלפתע שמעתי קול של אישה הקורא בשם של חבר שלי מלמטה , הבטתי מהחלון ולא ראיתי איש כשהמשכתי לשמוע את הקול , הייתה לי מין הרגשה כזו שזאת הייתה אימו שנפטרה, מאז שלושה ימים ברציפות הייתי מתעוררת באותה שעה - 02:00 לפנות בוקר בלי שום סיבה.
לראות את המוות :
זה קרה לפני 3 שנים בדיוק אני וחברים שלי נסענו לחוף בת ים לשחיה לילית. זה היה לילה קיצי והים היה שקט בימיוחד, אז אני וחברה שלי נכנסנו לים. שחינו לא רחוק מן החוף והבחנו במן אור מוזר לא רחוק מאיתנו אז התחלנו לשחות אליו. כשהיינו ממש כמה מטרים מהאור שבקע מן המים החלה מערבולת.
הרגשתי שאני לא יכול לשלוט בעצמי ואיבדתי את חברה שלי. בעוד אני נאבק בחיי מתחת למים והכל רועש מסביבי ראיתי צלליות לא מזוהות דומות לבני אדם אך הם היו שקופות, הרגשתי שהם אלה שמושכים אותי אליהם. בעוד אני נאבק הרגשתי שנחתה עלי תחושת רוגע תחושה שאי אפשר לתאר והכל נהיה שקט. הפסקתי לאבק.
אחר כך מצאתי את עצמי שוכב מבית חולים, סיפרו לי שהיה לי מוות קליני. את הרגע הזה לא ישכח לעולם, ראיתי את המוות במו עיני.
תמונה מוזרה :
לפני כמה שנים נסעתי לאילת.
בדרך הייתה תאונה (אני לא הייתי מעורב בה) עצרתי לראות מה קורה וצילמתי את התאונה.
לאחר שהתמונות התפתחו הסתכלתי בהם וראיתי את התאונה, אך ראיתי משהו מוזר מאוד...
בכל תמונה מהתאונה היה מן צל אדום של בן-אדם!!
כששאלתי את חבריי אם הם רואים זאת הם אמרו שאני מדמיין!
אני לא חושב שאני משוגע כי אני באמת רואה את האיש!
לדעתי זאת הרוח של אחד הנהרגים בתאונה (היו 2 נהרגים)את בטוחה שלא היה צריך להדליק את האור?:
יש קטע די דומה בסרט "אגדה עירונית" .
השחקנית הראשית בסרט גרה עם אחותה (ממה שאני זוכרת) ותמיד אחותה התלוננה עליה שהיא מדליקה את האור ומפריעה לה.
אז יום אחד הראשית נכנסה לחדר ולא הדליקה את האור בזמן שהרוצח חונק את אחותה.
למחרת בבוקר היא קמה וראתה את הקיר רשום בדם "את בטוחה שלא היה צריך להדליק את האור?" משהו כזה.
שדים רוחות???אין לי הסבר
"היי אני אורית בת 25 תמיד התענינתי בעולם המסטיקה לאחרונה יותר בעולם הרוח
.אני רוצה לספר על דבר מוזר שהתרחש לפני כשנה לערך כשגרתי לבד בדירה שכורה בת"א
מישהו קנה לי מתנה ספר על אמונה ותורתו של בודהא ואני התענינתי והתחלתי לקרוא
יומיים לאחר שהתחלתי לקרוא ספר זה בלילה כשעליתי למיטתי וספר זה בסמוך אליי
שמעתי רעשים בחדרי של ניילונים זזים ורוח נושבת בחדר לציין כי שמעתי קול של רוח באוזני
.והרגשתי כאילו עוד מישהו נוכח בחדר ואני לא לבד. הדלקתי מהר את האור והרחש עבר
הסתכלתי סביבי וראיתי שהשקיות עומדות ולא זזות שוב כיביתי את האור ושוב הרחש חזר
ומשהו כאילו מתעסק ומזיז את השקיות שוב הדלקתי את האור ושוב הכל החריש
.גם כשהאור היה דולק לא הצלחתי להרדם היה רחש מוזר בחדר כאילו יש נוכחות נוספת בחדר
התקשרתי לחבר ותיק שעוסק בתקשורים וספרתי לו שאני לא מסוגלת להרדם
ועל מה שעובר עלי ידידי אמר לי לדבר אל עצמי ולומר לרוח ללכת כי אנני מעוניינת בנוכחותה
אמרתי לידידי שאני לא מאמינה לדברים אלו ושאני לא מסוגלת לדבר לעצמי
בסופו של דבר עשיתי מה שאמר לי ועם אור דולק ניסיתי להרדם כעבור חצי שעה
התעוררתי בבהלה כי רוח ורחש חזק העירו אותי
ואני צעקתי לעצמי " די אני לא פוחדת" בבוקר התעוררתי וכאילו כלום
לציין כי בלילה לאחר שיחת הטלפון עם ידידי השלכתי את הספר שהיה מונח במיטתי
.ולמחרת בבוקר זרקתי אותו לפח
יום למחרת היתי בפחד גדול והיתי רוב היום מבועתת ממיקרה זה
תופעה זו לא חזרה על עצמה יותר"
שדים ורוחות בקומה התחתונה
"לפני שאני והמשפחה עברנו לדירה הנוכחית גרנו בדירת קוטג' - שתי קומות. החדר שלי היה בקצה המסדרון .בקומה השניה
לילה אחד נשארתי לבד בבית והתקשתי להירדם, חשתי חסר מנוחה והתחלתי לקרוא ספר כלשהו, פתאום שמעתי רעש של מים מבעבעים מהקומה למטה, ירדתי במדרגות, נכנסתי למטבח וראיתי שהקומקום החשמלי פועל, ואני, שהייתי לבדי בבית, לא ,הפעלתי אותו. באותו לילה זו הייתה הפעם הראשונה, ולא האחרונה, שזה קרה ולא הבנתי מה קורה. עליתי חזרה למעלה המשכתי לקרוא, ואז שמעתי דפיקות כאלו, כמו שאדם חסר מנוחה או משועמם מתופף עם האצבעות על השולחן, כאילו דפיקות. ירדתי למטה בשנית, והדפיקות נשמעו מכיוון השולחן בפינת האוכל, התקרבתי אליו, שמעתי את הרעש מ"מ ממני, ולא .ראיתי כלום, שום דבר שיכול היה להשמיע את זה, השולחן זז מעט שבקושי שמתי לזה לב והדפיקות נשמעו כדקה והפסיקו."
סיפור מפחיד
"עברתי לדירה חדשה,
הורי ספרו לי כי בעלי הבית הקודמים אמרו שלאחר שעת חצות קורים דברים מוזרים
לכן הם מבקשים לא לצאת לאחר שעת חצות כי הם אינם יודעים מה יקרה לנו
לאחר סיפור זה הורי ביקשו ממני לא לצאת לאחר חצות
באותו היום הורי הלכו לישון מישהי עם קול של נערה קראה לי מבחוץ
ניסיתי להתעלם כי אולי אני הוזה לאחר מספר פעמים הבנתי שזו אינה הזיה
החלטתי לצאת החוצה למרות אזהרותיהם של הורי
כאשר יצאתי דמות לבנה עמדה מולי,דיברה אלי ואמרה צאו מכאן ואל תחזרו דברים רעים
עלולים לקרות לאחר אזהרתה נעלמה כלא היתה
ואני נשארתי עומדת בהלם בחשיכה .רצתי לביתי מהר ונעלתי את הדלת
כדי להגן עלי מפני רוחות נוספות אך דבר זה לא הועיל
הן חדרו מן הדלתות והקירות הציפו אותי בפחד נוראי ולא ידעתי לאן לברוח
הייתי במלכוד.הורי ישנו ולא שמו לב למתרחש לאחר חצי שעה נעלמו
כמו שבאו והשאירו הרס וחורבן.הורי התעוררו ולא האמינו למילה על איך הבית ככה נחרב
מאותו יום ניסיתי לברר את מה שקרה ולמה הגיעו לביתי
וגיליתי על שבית זה ממוקם היכן שהיה פעם בית קברות עתיק
כעת אני בצבא איני חוזרת לבית הורי כי אינם רצו לעבור משם
אני מאמינה ברוחות ושדים ולעולם לא ישנה בלי שלושה ספרי תהילים מתחת לכרית
ודלתי צבועה בכחול."
עוד סיפור אחד: מתוך-'האתר הכי שווה ברשת'
הכל התחיל בשנת 1985 בקיץ,הלן הייתה אז אישה צעירה עם בעל טוב ושני ילדים מקסימים.
ילדה בת 12, ונער בן 14,הם חיו בבית גדול,יותר נכון אחוזה גדולה מאוד,היא הייתה ישנה ואפורה, יושביה הקודמים של האחוזה נעלמו בצורה מסתורית.
לילה אחד היה לנער סיוט-הוא חלם על ילד רץ בבית קברות חשוך וצוחק צחוק מזוויע
הוא התעורר מהסיוט בחצות בגלל צרחות שהגיעו מחדרה של אחותו.
הוא חצה את הבית המפחיד והגיע לדלת חדרה,עכשיו נשמעו רק גניחות מפוחדות של אחותו.
הוא ניסה לפתוח את הדלת אך הייתה נעולה,לפתע הצרחות נפסקו,הנער הסיק שלאחותו היה חלום רע וחזר למיטתו. בבוקר הוא דבר ראשון הלך לחדרה של אחותו ושאל מדוע צרחה באותו לילה.היא שתקה.ואז הבחין בשריטות גדולות ורחבות על ידיה,"מי עשה לך את זה?!"הוא שאל. והיא לא ענתה אלא השפילה מבטה כלפי מטה. הוא לא סיפר להוריו כי לא רצה להדאיגם. אבל הצרות רק התחילו.
בלילה הבא שוב היה לו את אותו סיוט מצמרר אך הפעם הילד התקרב והתכוון לשאול משהו.
הוא התעורר כשעל פניו ניגרת זיעה קרה מרעשים שהגיעו מחדרה של אחותו הצעירה.
הוא הלך ליד חדרה,קירב את אוזנו לדלת הקרה והאזין,כמה זמן היה שקט. ואז שמע ילד אומר:"אם את מוכנה או לא,אני בא לתפוס אותך!!" ואז שמע צחוק מרושע,אותו קולו של הילד מסיוטיו המתארכים והמתמשכים. הוא רץ לקרוא לאביו ושניהם באו ופרצו את הדלת.
(הלן היתה מחוץ לעיר), הדלת נפתחה והם ראו את הילדה עומדת על אדן חלונה הפתוח ועל פניה הבעה מבוהלת, הילדה צעקה "אני לא אתן לו לתפוס אותי!!",והמשיכה בלחש ,"אני לא רוצה לשחק איתו יותר!!" וקפצה.ברגע האחרון אביה תפס אותה בידיה וניסה להחזירה לחדרה. "עזוב אותי!!" זעקה,אבל האב לא ויתר.
"סליחה אבא!!" צעקה ודמעה זלגה מעיניה הכחולות היפות. היא נאבקה ובעטה בניסיון להשתחרר אך ללא הצלחה. אז היא קרבה את פיה לאוזנו של אביה ולחשה:"אני מצטערת,אבל לא השארת לי בררה!" היא תפסה בצווארו וגררה אותו אל מחוץ לחלון!, הנער ההמום שעמד עד לרגע ההוא ליד הדלת כמשותק! רץ לעבר החלון והביט מטה. הוא ראה את אחותו ואביו שוכבים למטה בלי לזוז. אך לפתע זזה אחותו וקמה על רגליה,לאט..לאט.. אבל הוא הרגיש שזאתי כבר לא אחותו הצעירה. עיניה היו ריקניות ושכמעט שקופות, שפתיה,שהיו פעם אדומות כשני נעשו כמעט לכחולות לגמרי,כותנתה היתה קרועה,גופה היה מכוסה שריטות עמוקות וגדולות וחבלות,וגם פצעים מדממים.
היא הסתכלה מעלה ופגשה במבטו של אחיה,בעיניה הריקניות.
היא נכנסה לשדה התירס שנמצא ליד האחוזה שלהם, ומאז לא נראתה(לפחות בחיים!)האם והבן היו מזועזעים ועברו לעיירה קטנה ונידחת בצפון אמריקה . ערב אחד הבן הלך להתרחץ. כשאמו לפתע שמעה את זעקותיו לעזרה. היא שמעה קול אומר:"תפסתי אותך!!!" עוד צרחה נוספת,הדלת פתאום נפתחה כאילו מעצמה והיא פרצה פנימה,בנה שכב באמבטיה מלאה דם! הוא היה חיוור ועיניו הביטו בעיניה,"אמא!"לחש מבין שפתיו המדממות,"תז..תזהרי ממנו!" "א..אל תיתני לו לתפוס אותך!","מי?"שאלה האם הבוכיה,"ל...ל....ל..." הוא ניסה לדבר אך ראשו נשמט והוא מת.
האם נבהלה לגמרי,היא חיה בפחד שאותו "מישהו" אשר גזל את משפחתה יחזור, ואחרי כמה שנים התעוררה בלילה חשוך,וראתה מישהו יושב על מיטתה.
היא לא ראתה את פניו. והוא שאל אותה בקול תמים:"רוצה לשחק?" והיא החלה לצרוח!!!! והוא אמר לה בטון מצמרר:"כבר שיחקתי עם כל משפחתך ונותרת רק את!!"
לפתע מישהו דפק בדלת.. והילד לחש לה:"אני אחזור אליך מתישהו ונסיים את המשחק!!"ונעלם.
היא נגשה לדלת ופתחה אותה,שני שוטרים עמדו בפתח הדלת ואמרו לה שבאו לבדוק כי הם שמעו צרחות וזעקות. הלן החלה לספר את הסיפור לשני השוטרים, והם לא האמינו לה!. ולכן נכנסה לבית משוגעים של העיירה הנידחת. היא שכנה שם עד שיום אחד השומר שמע אותה צועקת:"ביתי!אל תלכי!אל תלכי!" ושמע צחוק מרושע של ילד.
אך כאשר נכנס לתאה של הלן, מצא רק מכתב ובו היה כתוב:
1........2.
עוד סיפור אחד: מתוך-'האתר הכי שווה ברשת'
הכל התחיל בשנת 1985 בקיץ,הלן הייתה אז אישה צעירה עם בעל טוב ושני ילדים מקסימים.
ילדה בת 12, ונער בן 14,הם חיו בבית גדול,יותר נכון אחוזה גדולה מאוד,היא הייתה ישנה ואפורה, יושביה הקודמים של האחוזה נעלמו בצורה מסתורית.
לילה אחד היה לנער סיוט-הוא חלם על ילד רץ בבית קברות חשוך וצוחק צחוק מזוויע
הוא התעורר מהסיוט בחצות בגלל צרחות שהגיעו מחדרה של אחותו.
הוא חצה את הבית המפחיד והגיע לדלת חדרה,עכשיו נשמעו רק גניחות מפוחדות של אחותו.
הוא ניסה לפתוח את הדלת אך הייתה נעולה,לפתע הצרחות נפסקו,הנער הסיק שלאחותו היה חלום רע וחזר למיטתו. בבוקר הוא דבר ראשון הלך לחדרה של אחותו ושאל מדוע צרחה באותו לילה.היא שתקה.ואז הבחין בשריטות גדולות ורחבות על ידיה,"מי עשה לך את זה?!"הוא שאל. והיא לא ענתה אלא השפילה מבטה כלפי מטה. הוא לא סיפר להוריו כי לא רצה להדאיגם. אבל הצרות רק התחילו.
בלילה הבא שוב היה לו את אותו סיוט מצמרר אך הפעם הילד התקרב והתכוון לשאול משהו.
הוא התעורר כשעל פניו ניגרת זיעה קרה מרעשים שהגיעו מחדרה של אחותו הצעירה.
הוא הלך ליד חדרה,קירב את אוזנו לדלת הקרה והאזין,כמה זמן היה שקט. ואז שמע ילד אומר:"אם את מוכנה או לא,אני בא לתפוס אותך!!" ואז שמע צחוק מרושע,אותו קולו של הילד מסיוטיו המתארכים והמתמשכים. הוא רץ לקרוא לאביו ושניהם באו ופרצו את הדלת.
(הלן היתה מחוץ לעיר), הדלת נפתחה והם ראו את הילדה עומדת על אדן חלונה הפתוח ועל פניה הבעה מבוהלת, הילדה צעקה "אני לא אתן לו לתפוס אותי!!",והמשיכה בלחש ,"אני לא רוצה לשחק איתו יותר!!" וקפצה.ברגע האחרון אביה תפס אותה בידיה וניסה להחזירה לחדרה. "עזוב אותי!!" זעקה,אבל האב לא ויתר.
"סליחה אבא!!" צעקה ודמעה זלגה מעיניה הכחולות היפות. היא נאבקה ובעטה בניסיון להשתחרר אך ללא הצלחה. אז היא קרבה את פיה לאוזנו של אביה ולחשה:"אני מצטערת,אבל לא השארת לי בררה!" היא תפסה בצווארו וגררה אותו אל מחוץ לחלון!, הנער ההמום שעמד עד לרגע ההוא ליד הדלת כמשותק! רץ לעבר החלון והביט מטה. הוא ראה את אחותו ואביו שוכבים למטה בלי לזוז. אך לפתע זזה אחותו וקמה על רגליה,לאט..לאט.. אבל הוא הרגיש שזאתי כבר לא אחותו הצעירה. עיניה היו ריקניות ושכמעט שקופות, שפתיה,שהיו פעם אדומות כשני נעשו כמעט לכחולות לגמרי,כותנתה היתה קרועה,גופה היה מכוסה שריטות עמוקות וגדולות וחבלות,וגם פצעים מדממים.
היא הסתכלה מעלה ופגשה במבטו של אחיה,בעיניה הריקניות.
היא נכנסה לשדה התירס שנמצא ליד האחוזה שלהם, ומאז לא נראתה(לפחות בחיים!)האם והבן היו מזועזעים ועברו לעיירה קטנה ונידחת בצפון אמריקה . ערב אחד הבן הלך להתרחץ. כשאמו לפתע שמעה את זעקותיו לעזרה. היא שמעה קול אומר:"תפסתי אותך!!!" עוד צרחה נוספת,הדלת פתאום נפתחה כאילו מעצמה והיא פרצה פנימה,בנה שכב באמבטיה מלאה דם! הוא היה חיוור ועיניו הביטו בעיניה,"אמא!"לחש מבין שפתיו המדממות,"תז..תזהרי ממנו!" "א..אל תיתני לו לתפוס אותך!","מי?"שאלה האם הבוכיה,"ל...ל....ל..." הוא ניסה לדבר אך ראשו נשמט והוא מת.
האם נבהלה לגמרי,היא חיה בפחד שאותו "מישהו" אשר גזל את משפחתה יחזור, ואחרי כמה שנים התעוררה בלילה חשוך,וראתה מישהו יושב על מיטתה.
היא לא ראתה את פניו. והוא שאל אותה בקול תמים:"רוצה לשחק?" והיא החלה לצרוח!!!! והוא אמר לה בטון מצמרר:"כבר שיחקתי עם כל משפחתך ונותרת רק את!!"
לפתע מישהו דפק בדלת.. והילד לחש לה:"אני אחזור אליך מתישהו ונסיים את המשחק!!"ונעלם.
היא נגשה לדלת ופתחה אותה,שני שוטרים עמדו בפתח הדלת ואמרו לה שבאו לבדוק כי הם שמעו צרחות וזעקות. הלן החלה לספר את הסיפור לשני השוטרים, והם לא האמינו לה!. ולכן נכנסה לבית משוגעים של העיירה הנידחת. היא שכנה שם עד שיום אחד השומר שמע אותה צועקת:"ביתי!אל תלכי!אל תלכי!" ושמע צחוק מרושע של ילד.
אך כאשר נכנס לתאה של הלן, מצא רק מכתב ובו היה כתוב:
1........2.........3.........תפסתי אותך!!!!!
פעם היתה סטודנטית והיא ישבה ולמדה במעונות באוניברסיטה בדירה שלה היא ישבה ולמדה עד שהשותפה שלה נכנסה לחדר ובקשה ממנה ללכת ללמוד במקום אחר כי היא מאוד עיפה הסטודנטית הסכימה והלכה ללמוד בסיפריה היא ישבה בסיפריה שוב ולמדה ולמדה פתאם באו חברים שלה ושאלו אותה אם היא רוצה ללכת איתם לסרט ( השעה 8:00 בלילה) היא הסכימה אבל היא אמרה שהיא צריכה ללכת להביא את הארנק שלה ואת הג'קט שלה מהחדר והיא הלכה מהר להביא לפני שהיא נכנסה היא התלבטה אם להדליק את האור היא לא רצתה להעיר את חברה שלה אז היא נכנסה בחושך היה חושך גמור אבל היא הכירה את החדר כל כך טוב שהיא מיד הלכה לשולחן ולקחה משם את הג'קט והארנק שלה ויצאה מהר מהחדר החברים חיכו לה למטה והיא הלכה אתם לסרט אחרי שהם חזרו הם ראו הרבה משטרות ליד המעונות של הסטודנטים היא הלכה ושאלה אחדים מהם מה קרה הם התחמקו ולא סיפרו לה היא רצה מהר לחדרה וראתה את כל השוטרים עומדים שם היא שוב שאלה ואמרו לה שהיה רצח היא נכנסה להיסטריה ואמרה שזה החדר שלה ויגידו לה מה קורה ואז הם אמרו לה שבערך בין 8 לשמונה וחצי נכנס משוגע חדר ורצח את האשה שהיתה שם היא צרחה ואמרה שזה לא יכול להיות הרי היא היתה בחדר ב8 ורבע
השוטרים הסתכלו אחד על השני ואמרו אז אולי את תוכלי להסביר לנו משהו הם הכניסו אותה לאמבטיה בלי שתראה את הזוועה שבחדר
והראו לה את המראה היא ראתה וברכיה התחילו לרעוד היה כתוב שם בדם הנרצחת " האם את שמחה שלא הדלקת את האור?"
הסיפור השני
הסיפור הבא התרחש בשעת לילה מאוחרת, ביום גשום מאוד.
איש שנסע ברכבו בכביש הדמים בקושי ראה לאן הוא נוסע. היה מאוד קר וגשם חזק ירד.
פתאום, הוא רואה דמות של אישה עומדת בצידי הכביש ומנסה לעצור טרמפ.
היא הייתה לבושה בלבן, כולה רטובה ורועדת מקור.
האיש שלנו טוב הלב עצר לה, נתן לה את מעילו והציע לקחת אותה לביתה.
בדרך ניסה להבין מאיפה היא הגיעה לשם, מה עשתה שם ולמה. היא נתנה לו תשובות מתחמקות ושינתה נושא.
כאשר הגיעו אליה הביתה רצתה להחזיר לו את מעילו אך האיש אמר לה שמכיוון שהיא רטובה שתיקח את המעיל ותחזיר לו אותו מחר. הם החליפו טלפונים ונפרדו לשלום.
כשהבחורה לא התקשרה לאחר כמה ימים, הוא החליט שהגיע הזמן שהוא יתקשר.
כאשר ביקש לשוחח עימה, ניתקו לו את הטלפון בפרצוף. הוא לא הבין מה קרה וניסה שוב ושוב, וכל פעם אותה התגובה. המום ופגוע החליט ללכת לביתה ולקחת את המעיל היקר שלו.
הגיע לשם ודפק בדלת. פתחה לו אישה מבוגרת ושאלה לרצונו.
כאשר סיפר לה את הסיפר האישה פרצה בבכי ולא האמינה למשמע אוזניה.
אמרה לו ללכת משם כי הוא משקר והדבר לא נכון.
האיש שלנו שלא הבין מה קרה התנצל וביקש הסבר.
האישה, אמא של הבחורה הסבירה לו שביתה נהרגה בתאונת דרכים לפני כמה שנים בכביש הדמים ולא יכול להיות שזאת ביתה.
האיש, לא האמין. הרי איך יכול להיות?
הטפטוף
בבית בקצה הרחוב גרה אשה. היא הייתה רווקה וגרה לבד בבית. לאשה היה כלב גדול אותו היא מאוד אהבה. הוא היה ישן מתחת למיטתה, כל פעם שהיא הייתה מפוחדת היא הייתה שמה את ידה מתחת למיטה, הכלב היה מלקק את ידה והיא הייתה נרגעת.
יום אחד היא ראתה בטלוויזיה שרוצח מטורף ברח מהכלא והוא מסתובב סמוך לעיר בה היא גרה, היא מאוד נבהלה ונתנה לכלב ללקק לה את היד. היא נרגעה מעט וניסתה להרדם אך שמעה רעש של טפטוף (תעשו רעש של טפטוף, 'פק-פק', נסו להשמע דרמטיים ומפחידים). היא לא הצליחה להרדם, והרעש ('פק-פק') המשיך להישמע בבית כאילו הברז דולף, היא קמה וחיפשה את מקור הרעש ('פק-פק'), היא בדקה בברז המטבח ('פק-פק'), היא בדקה את הברז באמבטיה ('פק-פק'), היא בדקה את הברז בשירותים ('פק-פק') אך לא הצליחה למצוא את מקום הרעש. כשחזרה למטבח היה נדמה לה שהרעש בוקע מהמקרר ('פק-פק') היא פתחה את המקרר וראתה את כלבה שחוט ואת דמו מטפטף, היה מוצמד אליו פתק "לא רק כלב יכול ללקק לך את היד!"
שתי אצבעות
ילד אחד גדל במשפחה עשירה, הוא היה מאוד מפונק ולא עבד יום בחייו. אמו כתבה בצוואתה כי אחרי מותה היא מורישה את כל המיליונים שברשותה לבנה, ורק את שתי טבעות היהלום היקרות שעל ידיה היא מבקשת לקבור איתה.
לאחר מות האם היא נקברה עם טבעותיה ובנה ירש את המיליונים. הוא חי אורח חיים בזבזני ותוך כמה שנים כל כספו נגמר. הוא החליט לחפור את קברו של אמו ולקחת את טבעותיה, וכך היה. בלילה חשוך אחד הוא הגיע לבית הקברות וחפר את קברה של אמו. הוא פתח את הקבר ושם היא שכבה עם שתי טבעותיה על אצבעותיה. הוא ניסה להוריד אותן אך לא הצליח, הן ישבו חזק מדי על אצבעותיה, אז הוא חתך את אצבעותיה והוריד את הטבעות. הוא החזיר את האדמה לקבר והחל לנסוע חזרה מבית הקברות, הוא הרגיש רע עם עצמו, וכשראה אשה ענייה וזקנה עומדת לצד הכביש החלט לעצור לה ולקחת אותה בטרמפ. לאחר כמה דקות נסיעה הבחין פתאום שחסרות לה שתי אצבעות. הוא שאל "גברתי, מה קרה לאצבעות שלך?", והיא ענתה לו "אתה לקחת אותן!!!"
המעיל
בחור צעיר אחד נסע באמצע הלילה בכביש חשוך ושכוח אל. בחוץ ירד גשם כבר והוא בקושי הצליח לראות לאן הוא נוסע. לפתע, מבעד לחשיכה, ראה דמות עומדת לבד בגשם, הוא התקרב אליה וראה בחורה בת 18 עומדת עירומה ורועדת מקור. הוא פחד אבל עצר לה והכניס אותה למכונית. הוא נתן לה את מעילו, שאל אותה איך קוראים לה והיא אמרה שקוראים לה אנה, הוא שאל איפה היא גרה והיא כיוונה אותו לשער של אחוזה ישנה, הוא שאל אם היא צריכה שהוא ילווה אותה אך היא אמרה שלא ויצאה מהמכונית.
אביו היכה אותו, ילדי השכונה היכו אותו וכינו אותו בלעג: "דוד 3 עיניים", המורים בבית הספר היכו אותו.
כבר מגיל צעיר התחיל גוש סמיך של זעם מבעבע להתהוות בתוך נישמתו האפלה. את עלבונו הוא היה משכך באמצעות התעללות בחתולי הרחוב, אותם נהג למסמר אל עמודי החשמל.
באופן טבעי מצא עצמו דוד 3 עיניים במוסדות לעבריינים צעירים, גם שם דחוי, קורבן תמידי ללעג.
ואז הוא גילה את האינטרנט ואת הרשתות החברתיות. פתאום דוד 3 עיניים לא היה פריק עלוב נפש, אלא שווה בין שווים.
ברשתות החברתיות הוא נודע כדוד המקורי 2, חשמלאי רכב עם נפש של אמן מאיזור מודיעין. לאט לאט הוא רכש לעצמו חברים וגם ידידת נפש בשם ענת, עימה צ'יטט מידי ערב בתאווה, בערגה...
ענת גרמה לדוד 3 עיניים לראות את עצמו באור אחר, להאמין בעצמו, להבין שמה שחשוב זאת הנשמה הפועמת בפנים.
בעידוד חבריו לרשת החברתית, הוא הסכים לפגוש אותה.
דוד 3 עיניים הגיע בערב המפגש חמוש בזר פרחים וחיוך כובש והינה היא ממתינה לו מחייכת.
אך כאשר קרב אליה דוד 3 עיניים, חיוכה הפך לזעקת אימה.
ובאותו רגע משהו נשבר בנפשו של דוד 3 עיניים. 25 שנות זעם, השפלה ונידוי המיסו את הטוב שעוד נותר בו, והפכו את דוד 3 עיניים למפלצת רצחנית.
ענת נמלטה אך דוד הדביק אותה בסמטה חשוכה. הוא עקר את עינייה ואכל אותן. חנק אותה וחש התעלות כאשר אצבעותיו חדרו אל תוך עור צווארה העדין ודם חם ניתז על פניו.
עינו השלישית נפקחה. היא כבר לא היתה עיוורת.
שיכור מכוח נשבע דוד 3 עיניים לאכול את עיני כל חברי הרשת החברתית שהיו שותפים במפלתו.
הוא לא נתפס מעולם...
ילדים וילדות. שקט... ששש... האם זאת הרוח... או אולי צעדים?
ייתכן שברגעים אלה ממש דוד 3 עיניים עומד מאחוריכם, עינו השלישית נעוצה בתאווה בעורף שלכם. ידיו הקרות נשלחות קדימה, ובעוד שבריר של שניה תחושו בהן על עורפיכם.