אליפים

ערך זה עוסק בכינוי לתלמידי כיתה ט'. אם התכוונתם לספר, ראו אליפים (ספר). לסדרה המבוססת על הספר, ראו אליפים (סדרת טלוויזיה).

אליפים, בטיחים, ג'מילים ודלידים הם כינויים מיושנים לתלמידי כיתות ט' עד י"ב, בהתאמה, בבתי ספר בישראל.

מקור הכינוי בתקופה שבה החלוקה בין בתי הספר הייתה לשמונה שנים של בית ספר יסודי וארבע שנים של בית ספר תיכון (קודם הקמתן של חטיבות הביניים). תלמידי הכיתה הראשונה של בית הספר התיכון, כיתה ט', נקראו "אליפים" (מהאות א'), וכך הלאה.

בספר "אליפים" של הסופרת אסתר שטרייט-וורצל מדובר על תלמידי כיתות ט' בבית הספר החקלאי בו למדו הדמויות הראשיות עליהם סופר. בספר מוזכרים גם ה"דלידים" כתלמידי כיתות י"ב באותו בי"ס חקלאי.

כינויים אלה נשמרים עד היום במוסדות שונים בעיקר פנימיות, כגון בתיכון בית ירח, במבואות ים, בית הספר לקציני-ים עכו, בישיבות תיכוניות ובצופים.

במספר בתי ספר תיכונים בישראל, ביניהם בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים, קיימת שיטת כינוי מיוחדת לכיתות, בה כיתה א' היא כיתה ז', כיתה ב' היא כיתה ח' וכן הלאה. גם שם ישנו שימוש בכינויים "אליפים", "בטיחים" וכו'.

מערכת כינויים חליפית, לתלמידי הכיתות ט' עד י"ב, היא חמשושים, שישיסטים, שביעיסטים ושמיניסטים, בהתאמה. כינויים אלה נובעים ממערכת בתי ספר שבה החטיבה העליונה הייתה בת שמונה כיתות, החל מכיתה ה', כך שכיתה י"ב היא הכיתה השמינית. ספרו של קורנל מקושינסקי, "השד מהשביעית", עוסק בתלמיד כיתה י"א. בתרגומו הראשון לעברית נקרא הספר "השד מכיתה ז'" (כמו בתרגומו באנגלית: "Satan from the 7th grade" ), עקב הבנה לקויה של השם "שביעית".