בסוף החודש תיפתח העונה בספרד, ואחד האנשים הכי משפיעים בליגה הבכירה בשנים האחרונות, נשיא סביליה חוזה מריה דל נידו, הגיע השבוע לישראל לחתום על חוזה חדש עם המאמצים, אתר ההימורים 888, והעניק ראיון בלעדי לאתר ספורט 5.

דל נידו החל את הקדנציה שלו כנשיא במאי 2002,  אחרי עונה בה דורגה סביליה במקום ה-9. "הגעתי כי הייתי האוהד הכי גדול והקבוצה הזו היא כמו משפחה בשבילי", הוא מסביר, "לא יכולתי לסבול את העובדה ששישים שנה כמעט לא זכינו בתואר".

דל נידו ידע היטב למה הוא נכנס. בסוף שנות ה-90 סביליה הייתה קבוצת תחתית שעלתה מהליגה השנייה, שקועה בחובות כספיים גדולים ובלי תואר מקומי מאז גביע המלך ב-1948. "כבר ביום הראשון לקחתי את כל הצוות לישיבה והחלטנו שחייבים תוכנית עבודה", הוא מספר, "בנינו פירמידת תפקידים והצבנו לעצמנו מטרה – לגדל שחקנים צעירים, למכור אותם וכך לשפר את המצב הכלכלי של הקבוצה וגם לבנות קבוצה חזקה".

שמות כמו סרחיו ראמוס, חוסה אנטוניו רייס, ז'וליו באטיסטה, דני אלבס ואחרים עשו את הפריצה הגדולה שלהם בסביליה, והפכו לשחקנים ששווים עשרות מיליוני דולרים. שש שנים בתפקיד הספיקו לדל נידו להפוך את הקבוצה המקרטעת כלכלית למועדון השלישי הכי רווחי בספרד. אחרי ריאל ובארסה כמובן.

"כשהמצב הכלכלי השתפר, עמדה מולנו מטרה אחת בלבד – להביא לאוהדים שלנו תואר", המשיך דל נידו, שראה את סביליה שוברת בצורת עם גביע אופ"א ב-2006. "זה היה הרגע הכי מאושר שלי מאז נכנסתי לתפקיד – הבנתי שאנחנו עובדים נכון".

בשנתיים שלאחר מכן זכתה סביליה פעם נוספת בגביע אופ"א וגם בגביע הספרדי, בסופר קאפ האירופי ובסופר קאפ הספרדי. "היינו הקבוצה הכי טובה בעולם", אומר דל נידו, "או לפחות הרגשנו כך". 

את העונה האחרונה דל נידו, כמו כל אוהד סביליה, מעדיף לשכוח: "אין לי ספק שאם כל סיפור אנטוניו פוארטה שנהרג בתחילת העונה לא היה קורה היינו זוכים באליפות. השחקנים והקבוצה לא הצליחו להתאושש מהאובדן הזה והקבוצה לא הצליחה להתרומם".

דל נידו, שהיה קשור מאוד לפוארטה, החליט לקיים מדי שנה באוגוסט משחק לזכרו. העונה זה יקרה ב-23 בחודש, כשסביליה תארח את מלאגה באצטדיון רמון סאנצ'ז פיחואן.

לקראת העונה הקרובה, בה סביליה לא תשתתף בליגת האלופות אחרי שסיימה חמישית, עשתה הקבוצה מיני מהפך, שמתאים לגישה החדשה של דל נידו. אלבס, קייטה ופאולסן הלכו והכניסו לקבוצה מיליונים. שישה שחקנים חדשים הגיעו, שניים בולטים במיוחד. קופי רומריק, קשר נבחרת חוף השנהב ("הוא יהיה הפתעת העונה, הוא שחקן מדהים", לפי דל נידו), לאוטארו אקוסטה, חלוץ נבחרת ארגנטינה האולימפית (מזכיר לי שילוב של אגוארו וסביולה. יותר מהיר מסביולה, דומה לאגוארו, אבל פחות טכני") אליהם מצטרפים המגן אבדולי קונקו מגנואה, סבסטיאן סקילאצ'י מליון, הקשר הארגנטיני אלדו דושר מסאנטנדר ומגן נבחרת ספרד, חאבי נבארו, שעזב את מאיורקה.

למרות כל הרכישות יש שחקן אחד שדל נידו רוצה לשמור קרוב יותר מכולם – דייגו קאפל. "בקיץ האחרון כל כך הרבה קבוצות רצו אותו שזה עלה לו ולסוכן שלו לראש והם רוצים לקבוע לו סעיף שחרור של 16 מיליון יורו", הוא מגלה. "אני רוצה שזה יהיה הרבה יותר, הוא הולך להיות אחד השחקנים הכי גדולים בספרד".

את העונה הקרובה תפתח סביליה אצל סנטאנדר ודל נידו מכוון גבוה: "אני רוצה להתברג במקומות 1-4. אני לא אומר אליפות, כי אני מעדיף שריאל ובארסה ידברו על זה ואנחנו נעשה את זה".

את הכדורגל הישראלי דל נידו לא כל כך מכיר, למרות שהוא חשף שלפני כמה שנים סביליה ניסתה לרכוש חיים רביבו ויוסי בניון: "את רביבו ממש רצינו, הוא היה טוב מאוד, אבל זה לא יצא לפועל. את יוסי בניון אני זוכר כי דיברו עליו הרבה, אבל בסוף הוא הגיע לליברפול".

מי שדל נידו מכיר טוב קצת יותר הוא גיא אסולין, שחקן קבוצת המילואים של ברצלונה, שהפסיד העונה 2:0 לסביליה בגמר הגביע הספרדי לנוער: "חששנו ממנו כמו מאש, הוא הכוכב שלהם. למזלנו הוא היה חלש יחסית בגמר והצלחנו לנצח".

בעוד כשבועיים סביליה תדע מי תהיה יריבתה בגביע אופ"א, כאשר הפועל ת"א, מכבי נתניה ועירוני קרית שמונה הן אופציות אפשריות. "אין לי בעיה לחזור לישראל. זה הביקור הראשון שלי בישראל ואני אשמח לחזור שוב, אבל אני מציע לכל אוהד כדורגל להגיע פעם אחת לאצטדיון שלנו. אני מבטיח לו שזאת תהיה חוויה שלא ישכח בחייו".

ארבע חברים חדשים בנבחרת ספרד