עמוד לפני קום המדינה כרגע בבניה

1906

לראשונה בישראל: קבוצת כדורגל.

 העיתונאי אשר גולדברג, שחוקר את ההיסטוריה של הספורט, מספר:'' בערב פסח 1906 הוזעקו נערים ששיחקו כדורגל על חוף הים, בני 14-16, לביתו של אחד האנשים המובילים בת"א, מאיר דיזינגוף. בבית של מאיר דיזינגוף הוחלט שמאחדים את הנערים לקבוצה הראשונה בארץ,  מכבי הראשון לציון – יפו."

ב - 1908 יזמה קבוצת צעירים ברחובות את אולימפיאדת היהודים הראשונה. בשיתוף עם אגודת "ראשון לציון", הם ארגנו את מה שהפך מאוחר יותר לאולימפיאדת היהודים- "המכביה". יותר מאלף יהודים מכל רחבי ארץ ישראל הגיעו באותה שנה לרחובות והתחרו בענפי ספורט רבים. עם סיום התחרויות, החליטו המארגנים לערוך תחרויות אלו באופן קבוע והקימו לשם כך את אגודת "מכבי" בארץ ישראל, שהצטרפה ב1920- לתנועת "מכבי" העולמית

1924
היריבות ההיסטורית נוצרת. הפועל ובית"ר נוסדות.

15 שנים החזיקה מכבי ת"א בבדידות מזערת בפסגת הכדורגל הישראלי, עד שב1924- קם חבר "מכבי" ומבצע את המעבר הראשון בתעשיית הכדורגל הישראלי. שרפשטיין מארגן קבוצת פועלים חיפאים סביבו ומקים את "ההתאחדות הארצית של הפועל". 

באותה שנה, מתחילה למעשה  מסורת עונות המלפפונים, כאשר חברי המפלגה הרוויזיוניסטית מחליטים על הקמת קבוצה משלהם ומקימים את קבוצת "בית"ר".

1928

 נוסדת ההתאחדות לכדורגל.

מכבי מתאחדת עם הפועל וכמה קבוצות אנגליות, נציגות המנדט הבריטי (עד היום לא ברור עם מי היה יותר קשה לראשי "מכבי" להתאחד), ו"התאחדות הכדורגל הארץ ישראלית", באה לאוויר העולם. באותה שנה מתקבלת ההתאחדות כחברה מן המניין בפיפ"א, התאחדות הכדורגל העולמית. צעד ראשון לאירופה. באותה שנה מתחיל גם מפעל "גביע המדינה". באותן שנים רק גביע העם.

* לדרבי חוקים משלו. מכבי קובעת את הראשון שבהם.

באותה שנה בה נוסדה ההתאחדות, אירוע חשוב לא פחות קרה. הדרבי התל-אביבי הראשון נערך ומכבי מביסה בו את "אלנבי הפועל", שהופכת מאוחר יותר להפועל ת"א, בתוצאה . 0-3 משחק היסטורי זה סלל את היסודות לכתיבת השיר המופלא: "הו-הא מה קרה הפועל אכלה אותה".

1929
תואר ראשון. הראינו לחשמונאים.

מכבי ת"א זוכה בגביע, התואר הראשון בתולדותיה, כאשר היא מביסה בקלות את מכבי חשמונאי ירושלים בתוצאה .0-4 תואר ראשון למכבים על חשבון החשמונאים. בקנה מידה היסטורי ניתן להגיד שניצחנו בדרבי.

1930
תואר שני. כדורגל אנגלי? קטן עלינו.

מכבי ת"א זוכה בגביע השני בתולדותיה והפעם על חשבון קבוצה בעלת מסורת כדורגל אירופי הידועה ברוח הלחימה של שחקניה. בגמר היא גוברת על הגדוד ה48- בצבא הבריטי 1-2.  

1932
הליגה הישראלית נוסדת. תחזיות טרום העונה: מכבי ת"א מועמדת רצינית לאליפות.

בעונה זו מתחילה מכבי מסורת בת 58 שנים רצופות של מועמדות וודאית לתואר בתחזיות טרום העונה. אך את עונת הכדורגל הרשמית מסיימת מכבי ללא תואר והמשטרה הבריטית זוכה באותה עונה ב"דאבל". טוב מנייאק, מנייאק, אבל אנגלים אחרי הכל.

1933
הגביע השלישי לארון. ועוד בדרבי.

עוד בשנות ה30- (מספרים הזקנים בשבט..) ניצחון בדרבי היה מתוק במיוחד. אבל ניצחון בדרבי בגמר הגביע? איך אומר דני לוי מהפועל פ"ת-"אורגזמה". עונת 33` מסתיימת כאשר מכבי גוברת על הפועל 0-1 ומניפה בשלישית את גביע המדינה.

1934
ההפסד הצורב האמיתי הראשון. לא פראיירים הפועל.

כעבור שנה באותו מעמד, גמר גביע המדינה, הנקמה מגיעה. הפועל מגיעה לגמר כאלופה ומכבי מתכוונת לצאת מהעונה לפחות עם גביע אך לאחר משחק הפכפך ורב שערים, הפועל מנצחת 3-2 ולוקחת את הדאבל הראשון בתולדותיה.

1936
תופסים אמריקה ומאבדים את העבודה. בזמנו היינו משלמים בשביל לשחק בחו"ל....

ב1936- הגיע למשרדי ארגון מכבי בא"י מכתב קוסם שתוכנו היה הגיוני באותם ימים כמעט כמו הזמנה לסיור משחקי ידידות של הנבחרת שתישלח מחר למשרדי ההתאחדות מהנהלת המאדים. המכתב הגיע מארגון יוצאי פולין בארה"ב ובו הזמנה לשחקני מכבי ת"א לבוא לסיור משחקי ידידות ברחבי ארה"ב. כמו היום, כשהארץ הופכת קטנה על כדורגלנינו כשמדובר באירופה, כך גם אז הנהלת הקבוצה ושחקניה לא חשבו הרבה ונעתרו להזמנה. זאת למרות שהליגה הייתה אז בעיצומה של עונת המשחקים 35/36.
מכבי כמובן לא סיימה עם תואר את אותה עונה לאחר שנעדרה ממרבית משחקי הליגה והגביע. אבל מה זה חשוב? כאמור - אמריקה.

 למעשה גם אירופה השתרבבה באותו סיור. בדרכה לארה"ב, עברה מכבי בפאריז וערכה כבר שם שני משחקי ידידות שהסתיימו בהפסדים המכובדים 2-0 לראסינג פאריז ו 3-1  לאולימפיק ליל.
 נסיעת מכבי ת"א לאמריקה לוותה באותם ימים ברעש תקשורתי-ציבורי גדול מאוד ביחס לסיקור והעניין שליוו את אירועי הספורט באותם ימים. בראש המשלחת עמד אז באורח תמוה, בן ציון פט, עיתונאי מ"הארץ" (מי שם כסף שלאבי רצון זה לא יקרה?) וראשי הנהלת מכבי דאז, ביניהם שמות כמו יצחק דוביצקי, חיים "פימה" סלוצקי, וה"ה כץ. המאמן היה אגון פולאק, אישיות בפני עצמה, וכוכבי הקבוצה היו ג`רי בית הלוי ונתן פנץ במרכז השדה, ישראל אלסנר  בשער, גאול מכליס ה"סקורר", ומנדל`ה מרימוביץ` (אבא של יוסל`ה).

באמריקה חיכתה לחברי מכבי שורה של קבלות פנים מפוארות ולאחר שלחצו ידיים אף עם ג`ק דמפסי, מגדולי המתאגרפים במשקל כבד בכל הזמנים, היה להם כוח להביס את ה"אול-סטארס" של ניו יורק 0-6 במשחק הפתיחה שנערך ב"יאנקי סטדיום" לעיני 50 אלף צופים. נתן פנץ (2), פאול ווסטרמן (2),  הרמן ומאוזנר, היו כובשי השערים.

 לאחר פתיחת המחץ הזו, כבר איש מהאמריקאים, ששליטתם בכדורגל נעה מאז ומתמיד בקו נגדי לשליטתם בענפי ספורט אחרים, לא חשב להתעסק עם החבורה בצהוב. מכבי ניצחו את נבחרת הליגה האמריקאית בברוקלין ואת פילדלפיה במגרשם הביתי בתוצאה 0-1 ונעצרו רק בקנדה כאשר סיימו עם ה"אול-סטארס" של טורונטו בתיקו אחת. את רצף המשחקים ללא הפסד שברו כוכבי סיינט לואיס כשניצחו את מכבי 2-3. משחק אחד אחר כך התחילו שחקני מכבי  להבין שאמריקה זה לא פיקניק כאשר הפסידו באותה תוצאה לבוסטון סלטיקס (כן בכדורגל!). אבל סך הכל סיימו שחקני מכבי את סיורם בן החודשיים ברחבי החוף המזרחי של ארה"ב במאזן נאה של חמישה ניצחונות, חמישה הפסדים ושלושה משחקי תיקו ויחס זכות של , 21-27 ויצגו את הכדורגל הישראלי בכבוד. 

בארץ תמיד ידעו להאריך הישגים של ספורטאים ישראלים בחו"ל ולמרות שההישגים לא היו גדולים כל כך קבלת הפנים לשחקנים הייתה אדירה. מייד לאחר תום החגיגות החלה הפרשה שהעיבה על כל המסע המופלא. התברר כי אחדים מהשחקנים הפסידו במהלך המסע את מקום עבודתם ונותרו למעשה ללא פרנסה בכלל. צריך לזכור כי הכדורגל באותם ימים היה חובבני בלבד ולא סיפק פרנסה למשתתפיו. השחקנים ביקשו את הנהלת הקבוצה שתתערב ותגן עליהם בפני מעסיקיהם. אבל הצעדים שנקטה ההנהלה לא השביעו את רצונם והם פתחו במחאה בשביתה כללית.

 חמישה חדשים נמשכה השביתה ושיאה הייתה היעדרות קבוצתית ספונטנית כללית של שחקני מכבי ממשחק ידידות שנקבע קודם לשביתה, נגד אריס סלוניקי אלופת יון 3500 . צופים הגיעו לשכונת התקווה לצפות במשחק המסקרן אך לאכזבתם הם ראו רק קבוצה אחת על המגרש. שחקני מכבי הסתובבו באותה שעה בבתי הקפה בחופי ת"א והפיצו לעוברים ושבים כרוזים המוחים על אדישות ההנהלה לפרנסתם. לבסוף התערבה ההתאחדות והשביתה הסתיימה אך היא גבתה כמה שחקנים בכירים וכמה חברי הנהלה שעזבו את מכבי בעקבות הפרשה.

1937
אחרי אמריקה, הליגה קטנה עלינו. תואר אליפות ראשון היסטורי.  

לאחר המסע לאמריקה, פרשת השביתה וסך הכל היעדרות בת שנה מהליגה הישראלית, נפתחת העונה הראשונה בה מכבי אינה מועמדת לתואר. שחקני מכבי ת"א בזים לתחזיות המוקדמות ושוכחים מהשביתה. גאול מכליס, ג`רי בית הלוי, ונתן פנץ` מצויידים בניסיון בינלאומי טרי מסתערים על הליגה ומוליכים את מכבי לאליפות ראשונה והיסטורית.

1938
שוב הפסד בדרבי. שוב בגמר גביע.

דווקא שנה לאחר מכן מכבי מסיימת עונה מאכזבת ללא תארים. לאחר אבדן האליפות ליריבה העירונית שתי הקבוצות נפגשות לדרבי בגמר גביע והפועל מנצחים .1-2  הנחמה - לקח להפועל 62 שנה לשחזר "דאבל" נוסף.

1939

אליפות נוספת לפני המלחמה. והצ`ופר- נסיעה לאוסטרליה. בשנות מלחה"ע השניה חלו בליגת הכדורגל שיבושים. בעונת 39` עוד התנהלה הליגה כסדרה ומכבי ת"א זכתה בסיומה באליפות השניה בתולדותיה. בסיום אותה עונה נסעה מכבי ת"א כשהיא מחוזקת בארבעה שחקני ליגה נוספים למסעה הבינלאומי השני. היעד-אוסטרליה. היה זה מסע בן ארבעה חדשים (כן, כמו טיול אחרי צבא) כולל אימונים מוקדמים בבומביי וציילון (סיפור אמיתי). באוסטרליה עצמה המשיכו שחקני מכבי "לטייל" במלבורן, שם הביסו את שחקני מדינת ויקטוריה פעמיים 1-7 ו 1-8. רק בסידני עמדו על איכות הכדורגל האוסטרלי כאשר הפסידו 6-4 לנבחרת האזור. לאחר מכן הגיע רצף בן חמישה משחקים עם נבחרת אוסטרליה שהסתיימו בשלושה הפסדים ושתי תוצאות תיקו. סך הכל קיימה מכבי באוסטרליה 19 משחקים ומהם ניצחה עשרה הפסידה חמישה וסיימה ארבעה בתיקו. יחס השערים בסיום המסע עמד על 46-92 לזכות. אבל הכי חשוב- ראו עולם. 1941 שנת הדאבל הראשון. ונקמה מושלמת בפועל. עונת 40`, שלאחר המסע לאוסטרליה, הסתיימה ללא תואר כי אוסטרליה והמזרח הרחוק, זה לא ארה"ב. יעיד מי שיודע, לוקח זמן להתאפס. עונה אחת לאחר מכן השלימה מכבי "דאבל" היסטורי ראשון. הצורה בה נלקח הדאבל, הייתה מתוקה כשלעצמה. לאחר הזכייה באליפות הגיע גמר הגביע שזימן דרבי נוסף. מכבי גברה בסיומו על הפועל , 1-2 בדיוק באותה תוצאה שזיכתה את הפועל בדאבל ההיסטורי שלה, שלוש שנים לפני כן. 1943 מקבלים בראש מהצבא המצרי. הגעגועים לליגה גוברים. בעוד הליגה נקטעת לסירוגין בעקבות האירועים הפוליטיים, מנסים שחקני מכבי לשמור על כושר משחק במסגרת משחק ידידות מול הצבא המצרי. המצרים מנצחים 2-0 והמכבים מתגעגעים לליגה. 1945 מקבלים בראש מהיגוסלבים. הגעגועים לליגה כבר בלתי נסבלים. הימים ימי סוף מלחמה והיידוק ספליט, אלופת יגוסלביה, מגיעה לארץ לשורת משחקי ידידות ברוח אחוות טיטו והפרטיזנים היהודים באותם ימים. הידידות נגמרת עם שריקת הפתיחה המסמנת תחילתו של מטווח יוגוסלבי כבד. בסיום מובסת מכבי 7-2 והגעגועים לליגה הולכים ומתעצמים. 1946 הליגה מתה יחי הגביע. בשנה זו שוב לא מתקיימת הליגה כסדרה. הפעם מתווסף לאירועים בארץ משבר בהתאחדות לכדורגל המפצל את הליגה לשתי ליגות נפרדות לקבוצות מכבי והפועל. את הנחמה מוצאים שחקני מכבי במשחקי הגביע המתקיימים כסדרם ואוספים גביע נוסף לארון אחרי ניצחון כפול על הפועל ראשל"צ 0-3 , ו 1-3. 1947 הגביע טכנית שלנו. גם האליפות. את חזרת הכדורגל הישראלי לשגרה (עד כמה שאפשר לכנות משהו מאותם ימים שגרה) מסמנת מכבי ת"א בקטיפת דאבל מרשים, השני בתולדותיה. לאחר הזכייה באליפות התמודדה מכבי עם בית"ר ת"א בגמר הגביע. במצב 2-3 למכבי פסל השופט שער שיוויון של בית"ר. במגרש נוצרה מהומה כאשר שחקני בית"ר והקהל הסתערו על השופט ומגן בית"ר, יום-טוב מנשרוב, שהיה גם אלוף ישראל באיגרוף במשקל כבד ואיש לא חשב להתעסק איתו, חטף את הגביע. בתגובה פסק השופט ניצחון טכני למכבי שהשלימה בצורה מבדרת זו "דאבל" שני, אולם נותרה בסיום המשחק ללא גביע להנפה. רק 45 שנה מאוחר יותר נמצא הגביע בביתו של שלמה קביליו תושב פ"ת. איך הוא הגיע לשם. איש, כולל קביליו, לא יודע. *באותה עונה נערך בת"א משחק ידידות של מכבי נגד מ.ט.ק. בודפשט, קבוצה מזהירה באותם ימים ואלופת הונגריה של קצת לפני עידן פושקש. המשחק הסתיים בתיקו שתיים.