*****************************************************************************************************************************
- חוקים -
*****************************************************************************************************************************
- חוקים -
*****************************************************************************************************************************
אף על פי ש ישנם הבדלי חוקים בין ארצות שונות, במיוחד בין החוקים היפאנים והסינים בנוגע לחישוב הניקוד. אין הדבר משפיע בצורה רצינית על מהלך המשחק לפניכם החוקים:
שני שחקנים שחור ולבן, כל אחד בתורו מניח אבן בצבעו שלו על מקום ריק על הלוח בנקודת הה.צלבה של כל שני קווים. השחור פותח ראשון כיוון שהוא חלש יותר ולפעמיים כאשר ישנם הבדלי רמה משמעותיים בין השחקנים השחור מורשה להוסיף שתי אבנים או יותר על הלוח כמהלכו הראשון בדרך כלל אבני היתרון משומשים על ידי השחור ב9 הנקודות הכי חזקות במשחק הנקראות "נקודות הכוכב (*)"- ראה תמונה - . בדרך כלל גודל הלוח הוא 19*19 גודל זה מיועד לרוב למשחקי דירוג, אך הגדלי הלוח יכולים להשתנות בחופשיות לגדלים כגון 9*9 ו13*13 במשחקי אונלין ברשת ישנה אפשרות לשחק אפילו בגדלים כמו 5*5 או 30*30. עיקר השימוש של הגדלים 9*9 ו13*13 הינו ללימוד מתחילים את רזי המשחק אין הדבר אומר שמשחק על לוח כמו 9*9 ו13*13 אינו מאתגר. יש לזכור כי כאשר האבן הונחה על צומת ריקה היא אינה יכולה לזוז ממקום למקום אלא רק יכולה להילכד על ידי אובדן החופש שלה ואז כאמור לצאת מהמשחק לצמיתות.
קבוצת אבנים אשר מחוברת בשרשרת מאותו צבע נקראת "קבוצה", אותה קבוצת אבנים בעצם חולקת את החופשיות שנותרת לה דבר המקשה יותר על לכידתה מאשר אבן אחת - ראה תמונה - הסבר: ישנם שלושה קבוצות. 2 קבוצות לבנות שבכל קבוצה שתי אבנים עם 4 נקודות חופש ויש קבוצה שחורה בעלת 4 אבנים שחורות עם 5 נקודות חופש.
אחרי שמספר אבנים הפכו לקבוצה אי אפשר לחלקם בחזרה לאבנים יחדות ניתן לומר שהן נהפכות לאבן אחת גדולה. יש להבין כי אבנים שמונחות בצורה אלכסונית והן קרובות אחת לשנייה אינן נחשבות מחוברות כלומר המונח "קבוצה" לא מתקיים במצב זה.
כעיקרון "קבוצות" של אבנים יכולות להיות מורחבות בנסיבות שונות כמו למשל הוספת אבנים "לקבוצה" קיימת כך שהאבן המוספת תתחבר לשאר האבנים האחרות ב"קבוצה".
לסיכום קצר: כדי ללכוד "קבוצת אבנים" או אבן אחת יחידה צריך לגרום לאובדן כל החופש של אותה אבן יחידה או "קבוצה"ע''י הקפת ה"קבוצה" או היחידה (אבן אחת) באבני היריב כאשר הדבר נעשה האבנים המוקפות שאיבדו את החופשיות שלהן מוסרות מהלוח.
חוק הKO: חל איסור על השחקנים לייצר מהלך שיגרום לחזרת בשנית על אותו מהלך שבוצע ע''י היריב - ראה תמונה - הסבר: האבן הלבנה המסומנת במספר הטבעי "2" לכדה אבן שחורה שהוסרה מהלוח (המקום הריק בין אבן לבנה מספר 2 לאבן הלבנה ממולה יוצרים מקום ריק שבו הייתה פעם האבן השחורה ש"נאכלה" והוסרה) כעת שימו לב כי אותה אבן מספר 2 כעת מוקפת ב3 אבנים שחורים אחרות דבר המשאיר לה רק נקודת חופש אחת לכן האם הדבר אומר כי האבן הלבנה שבתורה אכלה את האבן השחורה תאכל בתור הבא? התשובה היא לא כי אם הדבר היה כך המהלך יכל היה להיות מבוצע שוב ושוב ושוב ושוב ללא הגבלה לכן במצבים כאלו השחקן (שחור) שנאכלה לו האבן חייב לשחק במקום אחר ולא מורשה לאכול בחזרה כדי למנוע מהלך חוזר שידוע שאסור לבצע ב"גו" כעט אחרי שהוא משחק במקום אחר השחקן השני (לבן)יכול לבחור להציל את האבן או לא להציל ואז רק אחרי שהשחקן שנאכלה לו האבן במצב זה (שחור) יכול לאכול בחזרה במידה והלבן החליט לא להציל.
חוקי הניקוד
ישנם שתי דרכים עיקריות לחישוב הניקוד בסוף כל המשחק וכך לקבוע מי הוא המנצח בעצם. הצורה הישנה ביותר לחישוב הניקוד נקראת "territory scoring" (ניקוד שטח) שיטה זו משומשת בעיקר ב "יפן","קוראיה" ובשאר המדינות המערביות. השיטה השנייה של חישוב הניקוד הומצאה במאה ה-15 בסין והיא נקראת "area scoring" (ניקוד זירה) שיטה זו משומשת בעיקר ב"סין"וכמה מדינות אחרות.
השיטה הנגזרת היא שיטה המשומשת בארה''ב שהיא עירבוב של שתי השיטות הניקוד הסיניות והיפניות.
השלכות חשובות
למרות שהן לא חלק מהחוקים, יש לחוקים כמה השלכות שהן נחשבות מאוד חשובות.
ההשלכות החשובות ביותר הנגזרות מהחוקים שהוזכרו קודם (לא חוקי הניקוד) הם מצבי החיים והמוות. כאשר קבוצת אבנים מוקפת ברוב של אבני יריב (ניקח לדוגמא קבוצת אבנים שחורות מוקפת ע''י רוב של אבנים לבנות) ואין לה אפשרות להתחבר לשום אבן אחרת בלוח, ניתן להגדיר את מצבה כמצב של "חיים" או "מוות". קבוצת אבנים נחשבת "חייה" כאשר לא ניתן לתפוס אותה גם אם היריב מורשה לשחק ראשון. להפך קבוצת אבנים מוכרזת כ"מתה" אם לא ניתן להצילה מתפיסה בידי היריב גם אם בעל האבנים ישחק ראשון. במידה וגורל הקבוצה תלוי במהלך של "הראשון לוקח" כלומר גורל הקבוצה תלוי במי שיעשה את המהלך (המסוים) ראשון כלומר אם היריב יבצע ראשון הקבוצה מתה ואם בעל האבנים יבצע מהלך ראשון היא חיה מצב כזה נקרא "מצב בלתי מיושב" כך שנוצר מצב שגורל האבנים תלוי במי שמשחק ראשון.
כדי שקבוצת אבנים תחשב "חייה" היא חייבת לכלול בתוכה לפחות שתי "עיניים". "עין" זה נקודה ריקה על הלוח שמוקפת באבנים לא יריבות כך נוצר מצב גם שהיריב לא מורשה לשחק באותה נקודה הריקה בגלל "חוק ההתאבדות". לכן במידה ובקבוצת אבנים יש לפחות שתי עיניים היא לעולם לא תילכד בגלל שתהיה לקבוצה תמיד לפחות שתי נקודות חופש ואי אפשר לשחק שתי מהלכים בו זמנית ובגלל "חוק ההתאבדות" תאורטית כל אבן שתונח באחת העיניים "תאכל" (במידה והיה ניתן לשים אבן). חשוב להבין כי עין אחת לא מספיקה להגן על קבוצה ולהשאיר אותה "חייה" בגלל שאותה קבוצת אבנים שיצרו את העין יכולות להיות מוקפות כך שישאר נקודת חופש אחת שזו העין ורק אז ניתן להניח אבן יריבה שתתפוס את כל הקבוצה.
דוגמאות ל"עיינים" דוגמא א' לפי תמונה זו ניתן לראות שקבוצת האבנים השחורה חייה אף על פי שהיא כולה מוקפת בקבוצת אבנים לבנות וזה כיוון שלקבוצת אבנים השחורה יש שתי "עיניים" בניגוד לדוגמא ב' שבא קבוצת אבנים שחורות מוקפות ע''י קבוצת אבנים לבנות אך לאבנים השחורות אין שתי "עיניים" אלא רק אחת לכן קבוצה זו נחשבת כמתה. כעט נעבור למקרה חדש של "עיינים" וזה "עין מזויפת" שהיא עין שניתנת להיתפס ואף עתידה להיות מוסרת מהלוח דוגמא ג' מתארת מצב של "עין מזויפת", ניתן לראות שהאבן השחורה A אכן יוצרת "עין" אך מצד שני ברור כי היא עתידה להיתפס לכן ניתן לומר שלקבוצה השחורה נותרת רק "עין" אחת כלומר נקודת חופש אחת לכן קבוצת האבנים השחורה נחשבת כ"מתה".
ישנו מצב מיוחד ודי נדיר שבו קבוצת אבנים נחשבת "חייה" גם בלי צורך בשני "עיניים" מצב כזה מוגדר כ"Seki" (סאקי) מצב זה נוצר כאשר שתי קבוצות או יותר של אבני המשתתפים סמוכות אחת ליד השנייה וחולקות דרגות חופשיות עלול להיווצר מצב ובו אף אחד מהשחקנים לא ירצה לנוע ראשון באחת מנקודות החופש כי הדבר יובל ללכידת האבנים שלו לכן מצב ה"seki" נותר על הלוח ולא נחשב כניקוד לאף אחד מהצדדים מצב (סאקי) נוצר במספר דרכים (1) לכל שחקן יש קבוצת אבנים ללא "עיננים" אשר חולקות שתי דרגות חופשיות ו (2) לכל שחקן יש קבוצה בעלת "עין " אחת והן חולקות דרגת חופשיות אחת נוספת. דוגמא נוספת ל"Seki"
שני שחקנים שחור ולבן, כל אחד בתורו מניח אבן בצבעו שלו על מקום ריק על הלוח בנקודת הה.צלבה של כל שני קווים. השחור פותח ראשון כיוון שהוא חלש יותר ולפעמיים כאשר ישנם הבדלי רמה משמעותיים בין השחקנים השחור מורשה להוסיף שתי אבנים או יותר על הלוח כמהלכו הראשון בדרך כלל אבני היתרון משומשים על ידי השחור ב9 הנקודות הכי חזקות במשחק הנקראות "נקודות הכוכב (*)"- ראה תמונה - . בדרך כלל גודל הלוח הוא 19*19 גודל זה מיועד לרוב למשחקי דירוג, אך הגדלי הלוח יכולים להשתנות בחופשיות לגדלים כגון 9*9 ו13*13 במשחקי אונלין ברשת ישנה אפשרות לשחק אפילו בגדלים כמו 5*5 או 30*30. עיקר השימוש של הגדלים 9*9 ו13*13 הינו ללימוד מתחילים את רזי המשחק אין הדבר אומר שמשחק על לוח כמו 9*9 ו13*13 אינו מאתגר. יש לזכור כי כאשר האבן הונחה על צומת ריקה היא אינה יכולה לזוז ממקום למקום אלא רק יכולה להילכד על ידי אובדן החופש שלה ואז כאמור לצאת מהמשחק לצמיתות.
קבוצת אבנים אשר מחוברת בשרשרת מאותו צבע נקראת "קבוצה", אותה קבוצת אבנים בעצם חולקת את החופשיות שנותרת לה דבר המקשה יותר על לכידתה מאשר אבן אחת - ראה תמונה - הסבר: ישנם שלושה קבוצות. 2 קבוצות לבנות שבכל קבוצה שתי אבנים עם 4 נקודות חופש ויש קבוצה שחורה בעלת 4 אבנים שחורות עם 5 נקודות חופש.
אחרי שמספר אבנים הפכו לקבוצה אי אפשר לחלקם בחזרה לאבנים יחדות ניתן לומר שהן נהפכות לאבן אחת גדולה. יש להבין כי אבנים שמונחות בצורה אלכסונית והן קרובות אחת לשנייה אינן נחשבות מחוברות כלומר המונח "קבוצה" לא מתקיים במצב זה.
כעיקרון "קבוצות" של אבנים יכולות להיות מורחבות בנסיבות שונות כמו למשל הוספת אבנים "לקבוצה" קיימת כך שהאבן המוספת תתחבר לשאר האבנים האחרות ב"קבוצה".
לסיכום קצר: כדי ללכוד "קבוצת אבנים" או אבן אחת יחידה צריך לגרום לאובדן כל החופש של אותה אבן יחידה או "קבוצה"ע''י הקפת ה"קבוצה" או היחידה (אבן אחת) באבני היריב כאשר הדבר נעשה האבנים המוקפות שאיבדו את החופשיות שלהן מוסרות מהלוח.
חוק הKO: חל איסור על השחקנים לייצר מהלך שיגרום לחזרת בשנית על אותו מהלך שבוצע ע''י היריב - ראה תמונה - הסבר: האבן הלבנה המסומנת במספר הטבעי "2" לכדה אבן שחורה שהוסרה מהלוח (המקום הריק בין אבן לבנה מספר 2 לאבן הלבנה ממולה יוצרים מקום ריק שבו הייתה פעם האבן השחורה ש"נאכלה" והוסרה) כעת שימו לב כי אותה אבן מספר 2 כעת מוקפת ב3 אבנים שחורים אחרות דבר המשאיר לה רק נקודת חופש אחת לכן האם הדבר אומר כי האבן הלבנה שבתורה אכלה את האבן השחורה תאכל בתור הבא? התשובה היא לא כי אם הדבר היה כך המהלך יכל היה להיות מבוצע שוב ושוב ושוב ושוב ללא הגבלה לכן במצבים כאלו השחקן (שחור) שנאכלה לו האבן חייב לשחק במקום אחר ולא מורשה לאכול בחזרה כדי למנוע מהלך חוזר שידוע שאסור לבצע ב"גו" כעט אחרי שהוא משחק במקום אחר השחקן השני (לבן)יכול לבחור להציל את האבן או לא להציל ואז רק אחרי שהשחקן שנאכלה לו האבן במצב זה (שחור) יכול לאכול בחזרה במידה והלבן החליט לא להציל.
חוקי הניקוד
ישנם שתי דרכים עיקריות לחישוב הניקוד בסוף כל המשחק וכך לקבוע מי הוא המנצח בעצם. הצורה הישנה ביותר לחישוב הניקוד נקראת "territory scoring" (ניקוד שטח) שיטה זו משומשת בעיקר ב "יפן","קוראיה" ובשאר המדינות המערביות. השיטה השנייה של חישוב הניקוד הומצאה במאה ה-15 בסין והיא נקראת "area scoring" (ניקוד זירה) שיטה זו משומשת בעיקר ב"סין"וכמה מדינות אחרות.
השיטה הנגזרת היא שיטה המשומשת בארה''ב שהיא עירבוב של שתי השיטות הניקוד הסיניות והיפניות.
- (מתוך ויקיפדיה בעיברית)בניקוד שטחים מחסירים מהניקוד שהתקבל מספירת שטחים את מספר האבנים שהיריב לכד;
- בניקוד אזורים מוסיפים לניקוד שהתקבל מספירת שטחים את סך אבני השחקן הנמצאים על הלוח.
- מערכת החוקים של התאחדות הגו האמריקאית - דומה מאוד למערכת החוקים הסינית וגם משתמשת בניקוד אזורים. משתמשים בה בכל תחרות של ההתאחדות.
השלכות חשובות
למרות שהן לא חלק מהחוקים, יש לחוקים כמה השלכות שהן נחשבות מאוד חשובות.
ההשלכות החשובות ביותר הנגזרות מהחוקים שהוזכרו קודם (לא חוקי הניקוד) הם מצבי החיים והמוות. כאשר קבוצת אבנים מוקפת ברוב של אבני יריב (ניקח לדוגמא קבוצת אבנים שחורות מוקפת ע''י רוב של אבנים לבנות) ואין לה אפשרות להתחבר לשום אבן אחרת בלוח, ניתן להגדיר את מצבה כמצב של "חיים" או "מוות". קבוצת אבנים נחשבת "חייה" כאשר לא ניתן לתפוס אותה גם אם היריב מורשה לשחק ראשון. להפך קבוצת אבנים מוכרזת כ"מתה" אם לא ניתן להצילה מתפיסה בידי היריב גם אם בעל האבנים ישחק ראשון. במידה וגורל הקבוצה תלוי במהלך של "הראשון לוקח" כלומר גורל הקבוצה תלוי במי שיעשה את המהלך (המסוים) ראשון כלומר אם היריב יבצע ראשון הקבוצה מתה ואם בעל האבנים יבצע מהלך ראשון היא חיה מצב כזה נקרא "מצב בלתי מיושב" כך שנוצר מצב שגורל האבנים תלוי במי שמשחק ראשון.
כדי שקבוצת אבנים תחשב "חייה" היא חייבת לכלול בתוכה לפחות שתי "עיניים". "עין" זה נקודה ריקה על הלוח שמוקפת באבנים לא יריבות כך נוצר מצב גם שהיריב לא מורשה לשחק באותה נקודה הריקה בגלל "חוק ההתאבדות". לכן במידה ובקבוצת אבנים יש לפחות שתי עיניים היא לעולם לא תילכד בגלל שתהיה לקבוצה תמיד לפחות שתי נקודות חופש ואי אפשר לשחק שתי מהלכים בו זמנית ובגלל "חוק ההתאבדות" תאורטית כל אבן שתונח באחת העיניים "תאכל" (במידה והיה ניתן לשים אבן). חשוב להבין כי עין אחת לא מספיקה להגן על קבוצה ולהשאיר אותה "חייה" בגלל שאותה קבוצת אבנים שיצרו את העין יכולות להיות מוקפות כך שישאר נקודת חופש אחת שזו העין ורק אז ניתן להניח אבן יריבה שתתפוס את כל הקבוצה.
דוגמאות ל"עיינים" דוגמא א' לפי תמונה זו ניתן לראות שקבוצת האבנים השחורה חייה אף על פי שהיא כולה מוקפת בקבוצת אבנים לבנות וזה כיוון שלקבוצת אבנים השחורה יש שתי "עיניים" בניגוד לדוגמא ב' שבא קבוצת אבנים שחורות מוקפות ע''י קבוצת אבנים לבנות אך לאבנים השחורות אין שתי "עיניים" אלא רק אחת לכן קבוצה זו נחשבת כמתה. כעט נעבור למקרה חדש של "עיינים" וזה "עין מזויפת" שהיא עין שניתנת להיתפס ואף עתידה להיות מוסרת מהלוח דוגמא ג' מתארת מצב של "עין מזויפת", ניתן לראות שהאבן השחורה A אכן יוצרת "עין" אך מצד שני ברור כי היא עתידה להיתפס לכן ניתן לומר שלקבוצה השחורה נותרת רק "עין" אחת כלומר נקודת חופש אחת לכן קבוצת האבנים השחורה נחשבת כ"מתה".
ישנו מצב מיוחד ודי נדיר שבו קבוצת אבנים נחשבת "חייה" גם בלי צורך בשני "עיניים" מצב כזה מוגדר כ"Seki" (סאקי) מצב זה נוצר כאשר שתי קבוצות או יותר של אבני המשתתפים סמוכות אחת ליד השנייה וחולקות דרגות חופשיות עלול להיווצר מצב ובו אף אחד מהשחקנים לא ירצה לנוע ראשון באחת מנקודות החופש כי הדבר יובל ללכידת האבנים שלו לכן מצב ה"seki" נותר על הלוח ולא נחשב כניקוד לאף אחד מהצדדים מצב (סאקי) נוצר במספר דרכים (1) לכל שחקן יש קבוצת אבנים ללא "עיננים" אשר חולקות שתי דרגות חופשיות ו (2) לכל שחקן יש קבוצה בעלת "עין " אחת והן חולקות דרגת חופשיות אחת נוספת. דוגמא נוספת ל"Seki"